"ערכו של אדם" הוא לא סרט להעביר איתו ערב קליל בבית הקולנוע. סרטו של הבמאי סטפן בריזה מציג את המציאות היומיומית הקשה של בני מעמד הפועלים בצרפת ללא פילטרים ומרככים. למרות זאת, לא ניתן להסב את המבט מהמסך. הסיבה העיקרית לכך היא השחקן הצרפתי וינסנט לינדון, שזכה בפרס המשחק בפסטיבל קאן על תפקידו בסרט. לינדון רחוק מאוד מדמות בן מעמד הפועלים אותה הוא מגלם, אך בזכות כשרונו הרב, הוא מפגין משחק מהפנט ואמין.לינדון מגלם את דמותו של תריי, מובטל בן 51 שנאלץ לפרנס את משפחתו באמצעות דמי אבטלה חודשיים בסך 500 יורו. תריי ואשתו קתרין (קארין דה מירבק) מחליטים למכור את הקרוון שלהם כדי לשלם את המשכנתא על דירתם ולממן את לימודיו של בנם מתייה (מתייה שאלר) הסובל ממוגבלות. לאחר שנתיים של ניסיונות נואשים, תריי מצליח למצוא עבודה כמפקח בסופרמרקט. התפקיד דורש ממנו לעקוב אחר הלקוחות והעובדים בחנות באמצעות מצלמות האבטחה. במסגרת תפקידו החדש, תריי ניצב בפני דילמה מוסרית.
פרסומת
זהו שיתוף הפעולה השלישי בין בריזה הבמאי לבין לינדון אחרי "מדמואזל שמבון" (2009) ו"כמה שעות של אביב" (2012) - סרטים שלא הופצו בארץ. ההצלחה של הסרט "ערכו של אדם" לא הייתה צפויה, שכן הוא הופק כסרט קטן ודל תקציב. זכייתו בפרס המשחק בפסטיבל קאן הכתה את לינדון בתדהמה וללא ספק העלתה את ערכו של הסרט. בעקבות זאת, הוא זכה להפצה בבתי הקולנוע המסחריים והגיע גם לישראל.על אף הפצתו המסחרית, "ערכו של אדם" אינו פונה לקהל הרחב. סרטו של בריזה מבוים בסגנון ריאליסטי, שעלול ליצור אי נוחות וקוצר רוח אצל הצופה הממוצע. הסצנות ארוכות מאוד ומצולמות לרוב באופן רציף, הדיאלוגים מתמשכים והציפייה לדרמה שתגיע, לא מתממשת. טכניקות הבימוי והצילום החריגות הללו והעובדה שרוב השחקנים אינם מקצועיים, מאפיינים את הקולנוע הצרפתי המינימליסטי, אשר מושפע באופן מובהק מ"הגל החדש" של שנות השישים.
אמנם לצופה הישראלי הממוצע עשוי להיות לא פשוט להתחבר לסגנון האירופאי של הסרט, אבל הוא יוכל בקלות להזדהות עם העלילה האנושית והאוניברסלית שלו. המלחמה מול שוק העבודה האכזרי, המפגש עם נציגי הבנק ופקידי לשכת האבטלה האפורים או התנהלות המשא ומתן המייגעת על מחירו של הקרוון מול זוג הרוכשים הפוטנציאלים, הם התרחשויות המוכרות לכל אחד בארץ.המסר של הסרט מועבר באמצעות דמותו של תריי והתפתחותה. תריי, אשר מצטייר בתחילת הסרט כאנטי גיבור המאפשר לאחרים להשפילו, מצליח באמצעות מספר פעולות מינוריות וכמעט לא מורגשות במהלך הסרט ובסיומו, להציל את טיפת הכבוד האחרונה שנותרה בו. לפעמים טיפה אחת זה כל מה שצריך. מסר זה מתבטא באופן מטאפורי באחת הסצנות, כאשר מתייה הנער מציג בפני הוריו חידה: "כמה טיפות מים צריך למלא בכוס כדי שלא תהיה ריקה?" הוא שואל והתשובה היא, טיפה אחת."ערכו של אדם" הוא סרט אנושי ומכמיר לב על אדם פשוט הנלחם על כבודו העצמי נגד מערכת דורסנית. בריזה מוכיח לתעשיית הסרטים ההוליוודית שכדי להעניק לצופים את תחושת הקתרזיס בסוף הסרט, הגיבור לא חייב להציל את העולם, מספיק שיהיה בן אדם.
סרט מושלם, מעורר מחשבה הרבה אחרי - על מה ״שוויו״ של אדם, מה הדברים החשובים באמת בחיים והכל ביד צרפתית רגישה ונוגעת. לרוץ!
שם:רחליגיל:6422/12/2015 18:31:47
9/10
סרט ריאלי ונוגע ללב שידבר אל בני 50 ומעלה, ללא הבדל לאום ומין, על קשיי תעסוקה בגילים מתבגרים והדרכים להתמודד עם סוגיה זו. גיבור הסרט הוא איש משפחה נעים הליכות שרק רוצה להתפרנס בכבוד אלא שהדרך אינה סוגה בשושנים. סיפורו הוא למעשה תמצית חיינו, גם בישראל. כדאי מאוד לראות
שם:ביליגיל:5915/12/2015 22:08:14
9/10
סרט נפלא. ריאלי .רגיש, אנושי מאד. חודר ללב ולנשמה.מציג את המציאות של מעמד הביניים-נמוך, של קבוצת גיל כבר לא כל כך צעירה, שנאבק יום יום כדי להמשיך ולשרוד. לשמור בכל כוחו על עבודה לא מתגמלת,לא מקצועית ולא כספית. להאבק בבעיות אישיות ומשפחתיות לא פשוטות, ובתוך כל הקשיים והאכזבות למצוא רגעי אהבה,שמחה ואושר. משחק מעולה,שיוצר הזדהות מלאה עם הקורה על המסך.לא להחמיץ.