גירושים הם דלק נצחי לתת-ז'אנר קולנועי שלם, האלטר-אגו של קומדיות רומנטיות. נישואים שנגמרים מולידים משהו חדש תוך כדי גרירת המשקל העודף של משקעים. זה יכול להתחיל מלחמה מרירה כמו ב"קרמר נגד קרמר" או הומור אפל כמו ב"מלחמת רוז ברוז", דיכאון מפואר כמו "בלו ולנטיין" או קומדיית נקמה כמו "מועדון האקסיות", לדחוף את הבעל להתחפש לאישה רק כדי לראות את הילדים ב"גברת דאוטפייר" או לגרום לבני זוג להפריד בין אחיות תאומות עד שייפגשו במקרה במחנה קיץ ב"אבא מתארס". "זה עובד?" הוא סרט שמתחיל בהחלטה משותפת של בני זוג לסיים את הסיפור מול המראה באמבטיה.מכאן אלכס (ויל ארנט, "משפחה בהפרעה") וטס (לורה דרן, זוכת האוסקר על "סיפור נישואים" וכוכבת סרטיו של דייוויד לינץ' "קטיפה כחולה" ו"לב פראי") מפרידים כוחות בהדרגה. הם ממשיכים לזייף זוגיות מול החברים המשותפים ומתענגים ביחד על עוגיית חשיש ברכבת תחתית, עד שנזכרים שהם נוסעים לכיוונים מנוגדים. הם חולקים את הילדים במשמורת משותפת, טס מקבלת בגירושים את הבית ואת אמא של אלכס. כשהוא משוטט בין ברים, הגרוש הטרי רושם את עצמו לערב מיקרופון פתוח של סטנדאפ, רק כדי לא לשלם את דמי הכניסה של 15 דולר. כשהוא עולה לבמה הקטנה, מתחיל מסע של משמעות חדשה, ממש כמו גרסה גברית של "גברת מייזל המופלאה", כשהקהל בבר משמש כאוזן קשבת וספת פסיכולוג שעליה אפשר לפרוק הכל.
פרסומת
הסיפור הזה, מופרך ככל שנשמע, מבוסס על מקרה אמיתי בחייו של ג'ון בישופ, איש מכירות של תרופות שנכנס למועדון סטנדאפ כשהוא מתמודד עם פרידה מאשתו. כמה שנים מאוחר יותר הוא כבר מילא אצטדיונים ברחבי אנגליה. הסיפור החריג היווה השראה לתסריט שנכתב על ידי ארנט, מארק צ'פל ובראדלי קופר שגם מביים את הסרט ומופיע בו בתפקיד משני. זהו סרטו השלישי והצנוע ביותר של קופר, אחרי "כוכב נולד" המתוקשר ו"המאסטרו" שכיוון גבוה מדי. "זה עובד?" מסמן הורדת פרופיל תקשורתי משמעותית עבור השחקן שהפך לבמאי מבטיח. בעודו שונה לחלוטין בכל היבט משני סרטיו הקודמים, גם הוא מדבר על אומנויות במה והופעה בפני קהל, הפעם על קומדיה כתרפיה.ממש כמו גוב בות', דמותו של ארנט ב"משפחה בהפרעה", של קוסם שלא ממש יודע לעשות קסמים, אלכס הוא לא סטנדאפיסט במלוא מובן המילה, אלא גבר גרוש בגיל העמידה שפורק את ליבו מול קהל שיכור ומתחבב עליו בזכות האותנטיות. לעומת עמיתיו, קומיקאים אמיתיים שמשחקים בסרט גרסאות של עצמם, המופע שלו מתבסס על חייו האומללים ומנסה להוציא מהם את המצחיק. לא פעם במהלך הסרט נאמר לו "אתה גרוע בזה אבל חמוד מאוד", אך עבורו מדובר בזיק של חיים חדשים, תחביב בעל משמעות ששווה לצפות לו כל ערב ומקור משיכה עבור נשים.
ארנט, שעד עכשיו הפגין יכולות דרמטיות רק בקולו מאחורי הדמות של בוג'ק הורסמן בסדרת האנימציה הנפלאה, מספק את אחת מהופעותיו הטובות ביותר. דמותו של אלכס מורכבת ומלאת כאב מופנם שיוצא בהדרגה החוצה באמצעות הומור יבש, ההפך המוחלט ממה שהשחקן היה רגיל עד עכשיו. המשחק שלו כן, פגיע ולא מתאמץ - הישג ראוי לכל המחמאות במיוחד לאור העובדה שמולו ניצבת אגדה הוליוודית בעלת ניסיון של עשורים ועבודה עם הבמאים הכי טובים. רק לפני מספר שנים שיחקה לורה דרן את דמות עורכת הדין ב"סיפור נישואים" ועכשיו היא בצד השני של המתרס, מביאה איזון כנגד שותפה. הכימיה ביניהם, של זוג שכבר לא ביחד אבל לא יודע להיות בנפרד, היא מה שמניע את הסרט קדימה.בעוד התסריט מתמקד בקריירת הצד של אלכס והתנודתיות בזוגיות שלו עם טס, הדמות שלה מקבלת קו עלילה רפוי למדי שנשזר מהר מדי בחזרה עם הסיפור של אלכס. טס היא שחקנית כדורעף לשעבר שלאחר הגירושים שוקלת לחזור לתחום ולאמן קבוצה. היא נפגשת עם עמיתה לשעבר, בגילומו של לא אחר מאשר פייטון מנינג, שחקן פוטבול שהפך למאמן, שמעיד על עצמו בתסריט שהמהלך הכניס משמעות חדשה לחייו. מעניין אם קופר, שחקן שהתפתח לבימוי, מעיד בכתיבת שורות אלו משהו גם על עצמו. אך מכאן טס תמשיך בקו עלילה שטחי יחסית לעומת זה של אלכס. נראה שדמותו של אלכס מעניינת את יוצרי הסרט הרבה יותר משלה.החברים הוותיקים ויל ארנט ובראדלי קופר סוף סוף זוכים לעבוד ביחד על פרויקט משותף ולוקחים את ההזדמנות בשתי הידיים. ארנט מתגלה כשחקן דרמטי מוכשר, קופר מפגין בגרות וביטחון כבמאי. שלוש הסצנות שלהם ביחד, בתחילת, אמצע וסוף הסרט, הן נקודות ציון משמעותיות ומלאות תובנה, שלכל אחת מהן הדמויות מגיעות במצב רגשי שונה. הצילום הקרוב והקלסטרופובי, מגביר את תחושת האינטימיות, נדחף לתוך הפרצופים של הדמויות, כמו שהתסריט נכנס לתוך הקרביים שלהן. מלא בפשרות וגילוי עצמי, זהו סרט גירושים מציאותי אך אופטימי וגם מלא בהומור, לקהל המבוגר והבוגר.
סרט שאינו מיועד לכל אחד. הוא מצריך לסבלנות כדי להיכנס לנושא.בתחלה לא ברור מדוע הזוג עומד להתגרש ואז אנו נחשפים לדרמות הקטנות של החיים בזוגיות.לא כ"כ אהבתי את הכנות בסטנדאפ,חלקם גובלים בוולגריות ואופיינים לסצינת הבידור האמריקאי של "לדבר על הכל".הסוף אופטימי וזה אולי מה שחשוב
ניצלתי את "שלישי בשלקס", והלכתי עם זוגתי שתחייה לסרט זה. זכינו בצגה פרטית. היינו הזוג היחיד באולם.
הסרט נפתח בשיח טרחני, בעיקר בגלל שצריך לקרוא את התרגום. ברגע שקלטתי את הקצב, התחלתי להנות. המחשבות של גיבורי הסרט מיוצגים על ידי 4 דמויות לכל "גיבור".
צחקתי, נהנתי מהחידודים, ואז קלטתי שזה מופע פרטי עבורי. זוגתי נרדמה.
יאללה. למי שיש סבלנות לקשקושים - הם מהנים. אבל אני מבין את הנרדמים.
"אנושי ובוגר"
שלח/י
בראדלי קופר
לורה דרן
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות