פרידה ביקורת סרט

FRIDA Movie Review

אלון רוזנבלום על "פרידה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק אנטוניו בנדרס, ג'פרי ראש, אדוארד נורטון, סלמה הייק, אלפרד מולינה, אשלי ג'אד במאי/ת ג'ולי טיימור

דרמה

ביקורת סרט לפרידה מאת אלון רוזנבלום | מבקר קולנוע | כתב

ציון המבקר

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

40.6% בבית

53.1% לא אצפה

6.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

ג'ולי טיימור היא ללא ספק הבימאית החשובה ביותר הפועלת היום בקולנוע. סרטה הראשון, "טיטוס" הוא אחד הסרטים הטובים והמעניינים של השנים האחרונות וכעת מגיע אלינו סרטה השני "פרידה". טיימור, שעובדת הרבה בתיאטרון ומתמחה בבימוי אופרות והצגות, ביימה את ההצלחה הגדולה של ברודווי בשנים האחרונות, הגרסה הבימתית של "מלך האריות" של דיסני. נקודת המוצא של טיימור, היא גדולה מהחיים. התפיסה הויזואלית הייחודית שלה והדרך בה היא בוחרת לספר את הסיפור היא משב רענן לעולם הקולנוע שכל כך משווע לדברים חדשים.בעוד ש"טיטוס" עסק בנקמה, בגידות, יחסי אבות ובנים והיה משופע בסצינות גרוטסקיות ואלימות פנתה טיימור בסרטה השני לסיפור קטן יותר ואנושי, סיפור חייה של הציירת פרידה קאלו. גם האופן שבו מביימת טיימור את "פרידה" הוא קומוניקטיבי יותר ופונה לקהל הרחב. טיימור לוקחת את הסיפור הרגיש הזה ומטפלת בו ביסודיות בסצינות ובבימוי שהוא גדול מהחיים. סצנת תאונת הדרכים שפותחת את הסרט היא אחת החזקות שנראו בשנים האחרונות כשטיימור משתמשת בזוויות מצלמה מיוחדות, צילומים בהילוך איטי ושוטים סוריאליסטיים (פתיתי זהב מתפזרים באוויר ובסוף הסצינה שוכבת לה קאלו על רצפת האוטובוס המרוסקת כפסל זהב מעוצב להפליא).

יצירת סצינות סוריאליסטיות מרהיבות הוא הצד החזק של טיימור, עובדה זו באה לידי ביטוי, באופן מלא וחסר רסן ב"טיטוס". כאן משלבת טיימור בצורה יעילה את הציורים של קאלו עם החיים האמיתיים שלה. הציירת ובעלה מטיילים להם בכותרות עיתונים וציורי קיר מקבלים חיים חדשים. טיימור הגדירה את התפישה שלה כ"ציור חי תלת ממדי". את התפישה של טיימור מביא למסך הצלם רודריגו פריאטו אשר צילם את "האהבה נושכת" המצוין. הצילומים של פריאטו הם מוקפדים וכל דבר בפריים זוכה להתייחסותו המלאה. פיארטו משתמש בכל האמצעים שברשותו (תאורה, תנועות מצלמה, זוויות) בכדי לתת לסצינות טריוויאליות כביכול, ייחודיות.כפי שטיימור משלבת בהצלחה את המציאות בדמיון כך היא מצליחה לשלב כמה וכמה סוגים שונים של אומנות לתוך יצירה מושלמת אחת. התיאטרון, הספרות המוסיקה ועולם הציור נרתמים והופכים לכלי שרת בידיה האמונות של טיימור שיוצרת סרט שהוא חוויה ויזואלית, אינטלקטואלית ורגשית כזו שבה אנו נתקלים לעיתים רחוקות מידי. אהבת האומנות או אומנות האהבה, בזה בעצם מתעסק הסרט. התשוקה לציור שמשתלטת על חיי האומנים ומכוונת את חייהם. בזכות הציורים קאלו וריברה נפגשים, בזכותם הם מתאהבים ובגללם הם משנים את כל מהלך חייהם.

הסרט מתעד את חייה של פרידה קאלו ואת מערכת היחסים הפתוחה והנועזת שלה עם דייגו ריברה. הסרט מתחיל בתאונת אוטובוס ששינתה את חייה של פרידה קאלו. בהמשך אנו עוברים את ייסורי ההחלמה עם קאלו ותהליך ההתאהבות שלה בצייר ריברה. השניים נישאים בקיואקאן בשנת 1929. פרידה קאלו מתה ב- 13 ביולי 1954, שבוע לאחר יום הולדתה ה- 47.אחת הנקודות החזקות של הסרט הוא פס הקול המדהים שכתב אליוט גולדנטל אשר עבד עם טיימור על "טיטוס". גולדנטל הוא אחד המוסיקאים המוכשרים שיש היום הוא היה מועמד פעמיים לפרס האוסקר ופעמיים לפרס גלובוס הזהב ובין הסרטים אותם הלחין נמצא את "היט" ו"ראיון עם ערפד". סלמה האייק, שחקנית לא גדולה, שגם הפיקה את הסרט, מצליחה להוציא מעצמה את המיטב ומפגינה כאן כשרון רב שבוודאי יעניק לה מועמדות לפרס האוסקר. גם השחקנים האחרים, בהנחייתה הייחודית של טיימור מוציאים את המיטב מעצמם. אשלי ג'אד מעולם לא נראתה סקסית וסצינת הריקוד שלה ושל האייק עוד תהפוך לקלאסיקה. אלפרד מולינה נותן כאן את הופעתו הטובה ביותר נכון להיום. זו לא תהיה הפתעה אם הוא יזכה בפרס האוסקר וג'פרי ראש המצוין מגלם בנאמנות את טרוצקי. בתפקידים קטנים ניתן לראות גם את אנטוניו באנדרס ואדוארד נורטון שעזר לשפץ את התסריט.לסיכום: "פרידה" הוא יצירה אומנותית אותה ניתן לבחון בכמה וכמה דרגות. עושר ויזואלי נדיר, פס קול איכותי, משחק משכנע ובימוי ייחודי הופכים את הסרט לחוויה קולנועית מומלצת. 9 בסולם אלון.

אלון רוזנבלום | מבקר קולנוע | כתב

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י