חלק גדול מהכוכבים שאנו רואים כל לילה בשמים, הם למעשה אור שמגיע רק עכשיו מכוכבים שמתו מזמן. קלישאה אסטרונומית זו מופיע לא אחת בסרטים רומנטיים. הבמאי האיטלקי ג'וזפה טורנטורה ("סינמה פרדיסו") לקח אותה כבסיס לסרטו העוסק ברומן מחוץ לנישואין בין אד פירום (ג'רמי איירונס), פרופסור מבוגר לאסטרופיזיקה לאמי (אולגה קורינלקו), דוקטורנטית צעירה באותו תחום, שעובדת גם כפעלולנית בסרטים.טורנטורה, שכתב גם את התסריט לסרט, הושפע ככל הנראה מ"נ.ב אני אוהב אותך". כמו בסרט ההוא, כך גם ב"התכתבות", לפני שבן הזוג הולך לעולמו הוא משאיר לאהובת ליבו מכתבים כדי שיהיה לה קל יותר להתמודד עם מותו. באופן קלישאתי ביותר מדובר באור כוכב שממשיך לזרוח לאחר מותו. בנוסף למכתבים, ב"התכתבות" משולבים אימיילים וסרטונים שמגיעים אליה לאחר תכנון ותזמון קפדני ובעזרת גיוסם של חברים ומכרים של הפרופסור.
פרסומת
אם הייתי צופה ב"התכתבות" מבלי לדעת מי ביים אותו, הייתי מהמר שמדובר בסרט סטודנטים או בהפקה שהיא המקבילה האיטלקית ל"הפקות המזרח". לא ייאמן איך במאי שיצר את הסרט זוכה האוסקר "סינמה פרדיסו", יצר גם את "התכתבות" שנוגע בחובבנות. מלבד המשחק של ג'רמי איירונס, שום דבר לא עובד ב"התכתבות".אולגה קורילנקו רחוקה מלהיות שחקנית שמסוגלת לקחת על עצמה תפקיד דרמטי. היא פשוט לא משכנעת, ואפילו שמדובר בתפקיד שבלוני וקלישאתי, הוא גדול בהרבה ממידותיה. יחד עם זאת, לפחות היא לא גרועה כמו קאסט שחקני המשנה שמרכיב את הסרט והופך את הצפייה לעיתים למוזרה, לא טבעית ואפילו מטרידה. זה מרגיש כאילו האדם שהיה אחראי על הליהוק בחר בשחקנים הגרועים ביותר שהוא הצליח למצוא.
הבימוי של טורנטורה לא מצליח לגאול את הסרט מהמשחק הכושל של שחקניו. למעשה הכישלון נמצא כבר בתסריט ובדיאלוגים שלעיתים מרגישים מגוחכים ולא טבעיים. טורנטורה נכשל אפילו באחד הדברים הכי בסייסים בקולנוע: ליצור סביבה אמינה וטבעית להתרחשויות בסרטו. זה נעשה בצורה כל-כך גרועה עד שאפילו הניצבים שמדברים או נשמעים פשוט בולטים לרעה בחלק מהמקרים.לא רק טורנטורה מתרסק ממעמד של זכייה באוסקר ליצירת סרט מביש. גם אניו מוריקונה, שרק לפני מספר חודשים זכה באוסקר על הפסקול שכתב ל"שמונת השנואים", מלחין מוזיקה שמצליחה לשעמם יותר מפסקול מעליות. האמת שעם מקור השראה כל-כך גרוע למוזיקה כמו "התכתבות", קשה לצפות ממוריקונה למשהו טוב יותר.קשה להבין מדוע ג'רמי איירונס בחר לשחק בסרט כל-כך גרוע. אם הוא חשב שזאת הזדמנות לקרוץ לתפקידו ב"לוליטה" אז מה שיוצא כאן הוא יותר זריית חול בעיניי הצופים מאשר קריצה. ובכל זאת, אם להתמקד במשהו טוב ב"התכתבות" (פרט למשחק של ג'רמיי איירונס) אז הנוף האיטלקי מצטלם מאוד יפה. האמת היא שצילומי העננים בסרט מסתברים כהרבה יותר מעניינים מהדיאלוגים שבין הדמויות. "התכתבות" הוא כישלון צורב שיפתיע לרעה רבים ממעריציו של טורנטורה.
למרות שהביקורות לא היו נלהבות במיוחד נהנינו , נכון לא היו התפתחויות דרמטיות אבל זהו סיפור אהבה מיוחד שמשאיר אותך בצפיה להבין מה מניע את התהליכים ואיך זה יסתיים
רעיון מעניין ויצירתי. אולם לאורך הסרט יש רק התפתחויות מעטות המעוררות עניין והעלילה שמתפתחת באטיות. סצנות שבאופן כזה או אחר חוזרות על עצמן והסרט נראה ארוך מדיי ביחס לעלילה.
לא סינמה פראדיסו... גם לא ההצעה ה... רחוק משתי היצירות האלה מרחק שנות אור... עדיין רעיון מעניין שעובד בחלקו... רק שנמשך יותר מידי בלי הרבה טעם... גם המשחק לא מדהים... ובוודאי לא בר השוואה לסרטים ההם... המוזיקה נפלאה... שווה ראיה, ובקולנוע... גם אם לא מדהים
ג'רמי איירונס
