באש ובמים ביקורת סרט

את הסרט "באש ובמים" ראיתי במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן האחרון. לא הכרתי את עבודתו של הבמאי דיוויד מקנזי ("חוש מושלם") והלכתי לסרט ללא ציפיות. כבר כשעלו כתוביות הפתיחה ונתקלתי בשמם של ניק קייב ווורן אליס ככותבי הפסקול ידעתי שהגעתי למקום הנכון. קייב ואליס חברי להקת "הזרעים הרעים" האוסטרלית תמיד מצליחים לייצר פסי קול עגמומיים ומהפנטים שמתאימים כמו כפפה ליד לסרטים שהם בדרך כלל הרבה יותר מיצירה קולנועית שגרתית. "ההצעה" הנפלא ו"הדרך" המצוין הם רק שתי דוגמאות לסרטים שכאלה.ואכן גם "באש ובמים" מצטרף בחדווה לעגמומיות שמשרים עליו קייב ואליס. מדובר במעין מערבון מודרני: שני אחים שאימם מצויה בחובות לבנק, מחליטים לשדוד בחזרה את סניפי הבנק שדרדר את אימם לעוני. הם שודדים סניפים בעיירות נטושות באמצע הכלום ואמריקה מוצגת בחדלונה ובמראה עזוב ולא מחמיא. באמריקה של"באש ובמים" אין אנשים שמחים אלא רק אנשים קשי יום שנאבקים לשרוד בכל דרך (ולכן שמו של הסרט). מקנזי מביים במודע סרט קודר כשמדי פעם פרץ של אלימות מפר את השממה. זהו סרט ארט-האוס קטן-גדול שמשוטט לו מתחת לרדאר ומי שמעוניין בקולנוע איכותי עם ערך מוסף כדאי שימהר ויצפה בו לפני שייעלם בערבות טקסס.את שני האחים השודדים מגלמים כריס פיין היפיוף שממש מנסה להיכנס לתפקיד דרמתי אלא אותי הוא לא שכנע, יש לקפטן קירק העכשווי עוד דרך ארוכה לעשות עד שיהפוך ליותר מסתם פרצוף יפה. בן פוסטר הנהדר הוא האח המר והנמהר .לפוסטר נטייה לגלם סוציופתים ("3:10 ליומה") או טיפוסים בעיתיים("התכנית") אבל הוא פשוט שחקן אדיר ונוכחותו מהפנטת את הצופה. לאחר ההקרנה בקאן פגשתי את פוסטר והוא טען כי במציאות הוא אדם רגיל שמוצא עצמו נמשך לתפקידים שהם על הקצה. אבל מי שגונב את ההצגה בסרט וניצב למול האחים הוא ג'ף ברידג'ס בתור טקסס ריינג'ר מזדקן שנמצא לפני פרישה (מי אמר רוברט דובאל ב"בדרך למטה"?) כל שנייה שה-Dude נמצא על המסך היא הנאה צרופה. בגיל 66 ברידג'ס טורף את התפקיד ואת המסך בלי מלח ורק בשבילו שווה לצפות בסרט."באש ובמים" לא יהיה בלוקבסטר ואולי לא יתחרה על האוסקר אבל בעולם של גיבורי על ושאר מכות מצרים הוא מספק בידור אינטליגנטי לצופה .יופי של סרט!