



"גלוית נוף"דרמה מרגשת עם משחק מרשים של השחקנים הראשיים ונופים מרהיבים לאורך הסרט.יחד עם זאת הסרט צפוי ושיגרתי למדי ואורכו המוגזם קצת מתיש.

מרתק,מטלטל ומרגש. למרות אורכו ,הסרט מתפתח יפה. מציג את הדילמה בבחירה בין הצדק לבין פגיעה בנו וביקירנו.טום הוא חייל משוחרר מיד אחרי מלחמת העולם העולם שחזר מהחזית לאחר 4 שנים. הוא מוצא עבודה כשומר במגדלור על אי מבודד באוסטרליה. בכפר הקרוב ביותר לאי, הוא מכיר את איזבל הצעירה. הם מתחתנים ועוברים לגור יחד על האי. האהבה ביניהם פורחת ,אך ניסיונותיהם להביא ילד לעולם לא מצליחים. יום אחד קורה דבר שישנה את חייהם לנצח. הם מגלים סירה שנסחפת אל החוף ובה גבר מת ותינוקת. הם מאמצים אותה בגלל התעקשותה של איזבל ולמרות רצונו של טום להשיב את התינוקת למשפחתה.בכפר הקרוב מסתבר שהתינוקת שייכת לביתו של אחד העשירים במקום. מצפונו של טום אינו מרפה ולעומת זאת חייה של איזבל ללא ביתה המאומצת אינם חיים, כי כנראה שלא תוכל עוד להביא ילדים לעולם. הדילמה קורעת לב.יש כאלה שיבחרו לשלם את המחיר ולדבוק במה שצודק,אחרים ישימו עצמם לפני כל דבר אחר, ואולי צדק ומוסר הם יחסיים ולא אבסולוטיים וכל אחד רואה אותם בצורה אחרת? סרט חזק ללא רגע דל, משחק מצויין של כל המשתתפים. ציון סופי 8.5.
סרט סטנדרטי ושגרתי. תצוגת המשחק נהדר, הצילום מהפנט ויפהפה, הפס-קול נפלא, העריכה לא רעה בכלל ורוב הדיאלוגים די עמוקים ועשויים היטב אך התסריט והעלילה צפויים, חסרי מקוריות ויצירתיות, לעיתים נמרחים מעט ובסך הכל די בינוניים. בקיצור, לא חובה. אפשר לצפייה.
דרמה סוחפת , מרגשת ומרתקת על זוג שלא הצליח להביא ילדים לעולם ומאמץ בהסתר תינוקת הנסחפת בסירה קטנה עם אביה המת לאי שבו גרו השניים. רגשות אשם של הבעל מביאות לגילוי האמת והחזרת התינוקת לאמא הביולוגית. סוחף ומטלטל ונסלח במקרה הזה לקישט האמריקני.
סרט יפה, אך גם עצוב מאוד, מלנכולי. הסיפור קורע לב. הוא מתחיל במתכונת ידועה של "החטא ועונשו", כלומר עבירה על הכללים ותוצאותיה העגומות בדרך כלל. אך הוא ממשיך לדילמה האופיינית למשרדי הרווחה. אינני יודע האם משרדים אלה נתקלים ממש במקרה כזה, שהוא בכל זאת נדיר, אך הם נתקלים במקרים סבוכים רבים על בסיס יומיומי. ולא בכדי כלל הברזל למקרים כאלה הוא "טובת הילד". כאן חלק גדול מהפתרון הוא על-פי הנוסחה הנוצרית, שאומצה היטב בספרות ובקולנוע, כלומר בעיקר וידוי וסליחה. כנראה שבכל זאת המושגים האלה מוכיחים את עצמם. אבל לסרט גם כמה בעיות אמינות. למשל, כיצד יתכן שבמקום כה קטן הידיעה על סירה שנסחפה לא עברה בין כולם? ואם כך, גיבורי הסרט היו צריכים לדעת. גם ההחלטה הגורלית שלקחו לא מאוד משכנעת, כי לא נשקלו כל הנימוקים המיידיים, ועל כן לא מפתיע שהסיפור התנפץ בהמשך. וחוסר האמינות הזה מופיע אף בסוף, בסצנה הלפני-אחרונה (לא ברור מה גרם לשינוי גישת הילדה), ויוצר תחושה של מלאכותיות וחוסר מיצוי של הסיפור. או במילים פשוטות, לא אהבתי את הסוף. מעבר לכל זה, כפי שאמרתי, הסרט עגמומי מאוד ועשה לי רע על הנשמה. אך עדיין, הסיפור מעניין ואפקטיבי, גם אם נוצר ריחוק מסוים מהדמויות, הן כתוצאה מאופי המקרה והן כתוצאה מאופי הדמויות. חוץ מזה, לא כל הסרטים צריכים להיות קומדיות קלילות. לסיכום, סיפור יפה ומעורר מחשבה, אבל סרט עגמומי ומעציב.