אחת הטעויות המרכזיות של ביוגרפיות קולנועיות רבות המשרטטות את עולמם של גיבוריהם הוא הניסיון לתפוס את כל תקופת חייהם מהילדות עד הסוף. התסריטאי נואה אופנהיים בבחירה מבריקה מצליח לשרטט את דמותה המורכבת של ג'קי קנדי בצורה כנה, אנושית ומרגשת בעזרת הסיטואציה הקשה ביותר שעמה היא הייתה צריכה להתמודד. מדובר בתקופת הזמן הקצרה שבין אותו רגע איום בטקסס שבו לי הארווי אוסוולד רצח את בעלה נשיא ארה"ב ג'ון קנדי עד ההלוויה הממלכתית עליה היא התעקשה, למרות החשש של השלטונות האמריקאים מניסיונות התנקשות נוספים.מי היה מאמין שדווקא נואה אופנהיים, מפיק תוכניות מציאות מביכות, שהפך לתסריטאי של סרטי אקשן לבני נוער כמו "הרץ במבוך" ו"מפוצלים" יהיה האיש שיכתוב את התסריט המהודק והמרשים המתאר את אותם ימים גורליים שהשפיעו על ההיסטוריה האמריקאית. מפתיעה גם הבחירה בבמאי הצ'יליאני פאבלו לרין, שכבר הביא למסך את השחיתות הפוליטית של צ'ילה עם הסרט "לא", ויצר פורטרטים גבריים מרתקים בסרטים "המועדון" ו"נרודה". זאת הפעם הראשונה שהוא יוצר סרט המתמקד בדמות נשית ראשית. זהו גם סרטו האמריקאי הראשון ולכן מפתיע הסיכון – שבסופו של דבר השתלם - ליצור יצירה קולנועית על אחת הנשים המפורסמות ביותר בהיסטוריה האמריקאית.
פרסומת
עם כל הכבוד לתסריט הנפלא ולבימוי המוקפד, הסרט הזה שייך לשלושה אנשים: הצלם המעולה סטפן פונטיין והעורך סבסטיאן ספולוודה מצליחים ליצור כאן סרט קולנוע מרהיב המרגיש כאילו הוא מצולם במשיכת מכחול, בתנועה חלקה מתמדת. השלישית היא השחקנית נטלי פורטמן, זוכת האוסקר על תפקידה הבלתי נשכח בסרט "ברבור שחור". היא חוזרת אל קדמת הבמה ההוליוודית עם דמותה המורכבת ומלאת הסתירות של ג'קי קנדי. היא מפרקת את המיתולוגיה שנבנתה סביב אלמנת הנשיא ומרכיבה דמות נשית מרשימה ואנושית של הגברת הראשונה של העולם החופשי, שהייתה הרבה יותר מאשת הנשיא.פורטמן מצליחה ליצור דמות שהיא פסיפס של כאב אישי וטראומה. אישה שהייתה צריכה לאחוז בגופתו של בעלה במושב האחורי ברכב השרד כשחלקי מוחו מפוזרים על בגדיה. היא חווה כפול של בעל וגם מעמד וחיים שהיא אהבה. יש בה הצורך להגן על ילדיה אבל גם לשמור את מורשתו של בעלה הנשיא המנוח ולהבטיח שטקס הקבורה ייזכר כאחד המרשימים ביותר גם לדורות הבאים. את כל זה היא עושה מול ממשל שלא מצליח להבין בכלל את האישה המדהימה שמסרבת לשמוע את המילה "לא". היא מתעקשת לא לפעול לפי הספר ולשדר כדרישת הממשל המשך יציבות ו"עסקים כרגיל". על התפקיד הנפלא הזה פורטמן מועמדת לאוסקר ובצדק רב.
שחקנים מעולים מעטרים את הסרט רב המשתתפים, ביניהם גרטה גרוויג בתפקיד מאוד לא אופייני לה כעוזרת האישית של ג'קי קנדי. פיטר סארסגארד מגלם את הסנטור בובי קנדי, אחיו של ג'ון קנדי העוזר לג'קי לממש את רצונותיה נגד הממשל. בילי קרודופ מגלם את העיתונאי לו ג'קי חושפת את אשר על נפשה וג'ון הארט נפלא ככומר באחד מתפקידיו האחרונים. עוד בסרט ריצ'רד אי. גרנט הבריטי הוא אב הבית של הבית הלבן וג'ון קרול לינץ' האמריקאי כסגן נשיא לינדון ג'ונסון, שהפך לנשיא בעקבות הרצח.הסרט, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה שם זכה בפרס התסריט הטוב ביותר, מועמד ל- 3 פרסי אוסקר: השחקנית הטובה ביותר, עיצוב תלבושות ומוזיקה מקורית. 33 הפרסים השונים בהם זכה עד כה ויותר מ-120 מועמדויות הן לא בגלל שמדובר בביוגרפיה הוליוודית שגרתית, אלא בדיוק ההפך. מדובר במסע לתוך תודעתה של אחת הנשים המפורסמות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה האמריקאית.זה לא סרט סוראליסטי אבל כן יש כאן הישג מרשים של ניסיון לפענח את מחשבותיה של הדמות ולבחון כיצד היא התמודדה עם הסערה שהתחוללה סביבה. זהו מסע קולנועי שדורש סבלנות - לא מדובר בדרמה הוליוודית, אלא בסרט אמנותי לחובבי הקולנוע האיכותי. זה בדיוק ההפך מ"מאחורי המספרים" - עוד ביוגרפיה הוליוודית נשית המועמדת לאוסקר המזכירה סרט טלוויזיה של "הולמרק". אם חשקה נפשכם לצפות ביצירה הייחודית הזו, תנשמו עמוק ותרשו לעצמכם להיסחף לתוך החוויה הטוטאלית והמהפנטת למדי שהיצירה הקולנועית המרשימה הזו מספקת.
ראשית כל תודה לאתר על זוג הכרטיסים. הסרט נוגע ללב ומציג את ג''קי קנדי כאישה בודדה ומיוסרת נפשית, שמחד גיסא מתאבלת על אובדנה הכבד, ומאידך גיסא מנסה לשדר אצילות, ואיפוק מול התקשורת המפגינה כתף קרה כלפיה.
בין לבין מופיעות בסרט גם בזעיר אנפן שאלות על מהות החיים והקיום האנושי. נושא, שאם היה מתפתח מעט יותר, היה יכול להעביר את הסרט לעוצמה גדולה יותר לדעתי.
בכל אופן, סרט מעניין מבחינת בחירתו של הבמאי לשים זרקור על קווי אופי של ג''קי קנדי, אשר פחות נחשפו בפני הצופים וחובבי ההיסטוריה. נטלי פורטמן, כרגיל מרשימה ביותר במשחקה.
רט אפרורי. המון המון דיבורים. הכל סובב סביב ימי האבלות הראשונים של ג''קי קנדי. מצטיירת כאן כאשה מאד קשה ואגואיסטית שלא היו לה חיים טובים עם בעלה. הסרט מאד איטי . אם הייתי רואה בבית בטלויזיה ,הייתי סוגר כבר אחרי חצי שעה. אני בודק מה אומרים אנשים סיביב בסוף הסרט - התגובות היו של אכזבה
תודה לאתר סרט על הכרטיסים!
סרט די איטי ואפילו קצת מתיש ברגעים מסויימים, למרות המשחק המרשים של נטלי פורטמן. הנושא כלשעצמו מעניין אבל איכשהו הצליחו לייצר ממנו סרט די בינוני.
"פורטרט מרשים"
שלח/י
נטלי פורטמן
גרטה גרוויג
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות