אחת הבעיות הגדולות שאיתם מתמודד הקולנוע הישראלי הוא מחסור באמצעים. לא לכולם מאירות קרנות הקולנוע פנים ולא לכולם מפיקים האחים אדרי את סרטיהם. זו הסיבה שהרבה מאד סרטים ישראלים שנעשים בדחק נראים כמו דרמות טלוויזיוניות שמשודרות בשעה לא מפתה בערוץ הראשון.סרטו של עידן חגואל "אינרציה" סובל מבעיה זו בדיוק. זוהי יצירה קטנה, אולי קטנה מדי, שמספרת על עקרת בית שיום אחד מתעוררת ובעלה נעלם. כעת עליה לנסות להמשיך לחיות את חייה למרות החור הגדול שנפער בהם. היא מנסה, אבל דמותה אינה באמת מתפתחת לכדי ישות רב ממדית שתעניין מספיק את הצופה.
פרסומת
לחגואל יש פוטנציאל, הוא מצלם את נווה שאנן בצורה יפה ומשלב באופן נבון את הפסקול כך שהוא ימשוך את הצופה לתוך העלילה. הסרט ספוג אווירה ועננת אורבניות משמימה תלויה מעליו, אולם בסופן של דבר הספרטניות היא בעוכרי חגואל וההתרחשויות על הבד לא ממש מצליחות לסחוף את הצופה.אילנית בן יעקב מצוינת כמירה עקרת הבית שבעלה נעלם וכעת היא צריכה להתמודד יעם החיים לבדה. בעיניי מצאה חן במיוחד אווירת החלום ששורה על רובו של הסרט הדי קצר הזה (65 דקות) אולם שוב, זה מעט מדי ולא מספק אמירה קולנועית משמעותית וקוהרנטית.
הסרט מזגזג בין סצנות יפות על גבול האבסורד (שכוללות בעיקר דיאלוגים בין מירה לאמא) לבין סצנות תמוהות ומיותרות כמו המפגש עם המאהב המזדמן. חגואל משאיר את הצופה בעלטה (מיהו אותו שותף מסתורי לדיג של הבעל הנעדר?), ואינו מספק תשובות."אינרציה" נדמה כתרגיל סטודנטיאלי מוצלח, אבל כסרט קולנוע הוא יצירה לא שלמה. התוצאה בעיקר מעוררת ציפייה ליצירות הבאות של חגואל ולראות כיצד עשייתו הקולנועית תתפתח.
אינרציה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות