הסוכן ביקורת סרט

ישנה מערכת יחסים טעונה מעט בין המדיום הקולנועי לתאטרון: מצד אחד ישנה הדרמה שחוקיה והשפעותיה על הצופה חקוקים על במת התאטרון, אך מצד שני ישנה מעין סלידה מסרטים שהם "תאטרון מצולם" או מהמלאכותיות לכאורה של המשחק התיאטרלי. מעטים היוצרים בימינו שהכתיבה הדרמטית שלהם היא עם זיקה הן לקולנוע והן לתאטרון ואשגר פרהאדי הוא אחד מהם, ואולי הטוב ביותר שפועל כיום, ובסרטו החדש "הסוכן" התאטרון אף מהווה את תפאורת הרקע.הבמאי והתסריטאי האיראני ממשיך ברצף המלודרמות המשפחתיות המרתקות שלו - אחרי "פרידה" (זוכה האוסקר מ-2011) ו"העבר" - עם "הסוכן" (שהיה צריך להיות "סוכן המכירות" אבל כנראה המפיצים רצו ליצור מסתורין בנוגע לסרט). זוהי דרמה על זוג נשוי, שהם גם שחקנים חובבים, המעלים את מחזהו של ארתור מילר "מותו של סוכן" ובמקביל צריכים לעבור דירה מכיוון שהבניין בו הם גרים מתחיל להתמוטט. הבניין המט ליפול מופיע בתחילת הסרט כאילו לרמוז לצופים על הסדקים שייפערו במערכת היחסים בין עימאד לראנה. הזוג הנשוי צריך למצוא בית חדש בזמן שהם עסוקים בחזרות על המחזה ועימאד אף עסוק בעבודתו כמורה. חבר משפחה מציע להם דירה שבבעלותו ממנה הוא פינה דיירת סוררת שעדיין השאירה חלק מחפציה בדירה. לא עבר הרבה זמן ונרמז שהדיירת עבדה בזנות, אך העניינים מסתבכים באמת כאשר אדם זר שחיפש את הדיירת הקודמת נכנס לדירה ותוקף את ראנה כשהיא לבדה במקלחת. אופי הפגיעה בראנה גם הוא רק נרמז והיא מתערערת מהחדירה הזו לחלל ביתה בו היא אמורה לחוש ביטחון מרבי. עימאד מנסה לתמוך בראנה, אך גם נהיה מתוסכל מחוסר האונים שלו למצוא את האשם בפגיעה באשתו. האובססיה של עימאד לנקמה מערערת אותו ואת חיי הנישואים שלו דווקא מכיוון שהוא מנסה לתקן את מה שלא ניתן לתקן. הוא פועל ממקום של אהבה אבל האגו שלו גורם לו לשרוף את הכול מסביבו כדי למצוא את האשם ובכך לכאורה לפתור את התעלומה.פרהאדי אינו משתמש בתאטרון או במחזה כדי ליצור הקבלות שהיו יכולות להיות צפויות בין מערכת היחסים של השחקנים במחזה לבין מערכת היחסים של הדמויות במחזה. ישנה תחושה שהסרט עוסק בדמויות שהם מגלמים במציאות כדי להתאים לציפיות מסוימות. נדמה שהכעס והאלימות שעימאד חש מותירים אותו מחוץ לאלמנט שלו ושהוא פועל כך רק כי כך מצופה מבעל, או מזכר אלפא. ההתדרדרות המנטלית חושפת את השדים החבויים בו והתסכול שלו מאי הצדק גורם לו לפעול בחוסר רציונליות. אלו הם החלקים המטלטלים ביותר ופרהאדי יוצר מתח ביד אמן ובאופן שלא מרגיש מניפולטיבי כלפי הצופים. לפרהאדי יש חוש דרמה חד - המתח שהוא מוצא במערכות יחסים, במחוות הפשוטות לכאורה והתגובות האינסטינקטיביות. אך ישנה תחושה שהוא מרגיש מעט בנוח מדי עם החומר איתו הוא עובד מכיוון שהסרט אכן אפקטיבי ומותח. יחד עם זאת בין תחילת הסרט שלופתת את הצופה בגרון לבין המערכה האחרונה שלו בה האמביוולנטיות המוסרית מורטת עצבים, מתגנבת המחשבה שפרהאדי אולי פועל קצת על מצב טייס אוטומטי.הסרט שזכה באוסקר לסרט הזר השנה (ואף בפרס התסריט בקאן) הוא אכן ראוי ומלא ברגעים קולנועיים מוצלחים, אך ישנה קצת תחושה שהפוליטיקה הביאה אוסקר נוסף לפרהאדי (לאחר האיסור על כניסת מוסלמים ממספר מדינות לארה"ב). אולם בסופו של דבר אלו טענות ממש משניות, כי בשורה התחתונה סרט חדש של פרהאדי שמוקרן בבתי הקולנוע בישראל הוא אירוע משמח וחוויית צפייה סוחפת ומרתקת. איפה עוד אנחנו יכולים להציץ לחיים בטהרן ולהתחבר לגיבורים, שכמה שהם לכאורה רחוקים ומנותקים מאיתנו הם בעצם אנחנו? אם מישהו יודע איך ליצור עולם אנושי בצורה מורכבת ומרתקת - זה אשגר פרהאדי.

אמא גלוריה Ama Gloria 2024

אלופי החיים Campeonex 2024

20 אלף מינים של דבורים 20000 Species of bees 2024

העבריינים The Delinquents 2024

רומן צרפתי Diary of a Fleeting Affair 2023

חיי אהבה Love life 2023

ההר La montagne 2023

אומאמי Umami 2023

חף מפשע Linnocent 2023

שמונה הרים The Eight Mountains 2023