רופא הכפר ביקורת סרט

על הפוסטר של הסרט "רופא הכפר" מופיע בגדול שמו של פרנסואה קלוזה, עוד מעל שם הסרט, ומתחתיו מצוין כי שיחק בלהיט "מחוברים לחיים". הצלחת הענק של הקומדיה הצרפתית, שהייתה ללהיט הגדול ביותר בישראל בשנת 2012, גרמה למפיצים לנסות ולשחזר את מגע הקסם ולהפיץ כל סרט של הבמאים או בכיכובם של שני השחקנים הראשיים בו עומאר סיי וקלוזה."רופא הכפר" לעומת זאת הוא ההיפוך המוחלט של הקומדיה הקלילה. זהו סרט פסטיבלים כבד ראש, המתנהל בקצב איטי ומדוד ומיועד בעיקר לאוכלוסייה בוגרת וסבלנית. העלילה עוקבת אחר ז'אן פייר, רופא ותיק ומסור בכפר קטן שמטפל בהם יום ולילה. אבל כשז'אן פייר מגלה שהוא סובל ממחלת הסרטן, אין לו בררה אלא למצוא מחליף. הבחירה נופלת על נטלי, רופאה צעירה וחסרת ניסיון, שמנסה ללמוד את המלאכה הסיזיפית של טיפול אישי בתושבי הכפר תוך שהרופא הוותיק חונך אותה ומסתיר ממנה את דבר מחלתו.סרטו של הבמאי תומא לילטי, שהוצג בישראל בבכורה בפסטיבל הקולנוע הצרפתי, לא מבקש להציג שיאים דרמטיים, אלא להראות את המלאכה הקשה וההומניסטית של הרופא תוך התמקדות דקדקנית, לעיתים יתר על המידה, במפגשים של הרופא ומחליפתו עם המטופלים השונים. בניגוד למה שניתן לחשוב, המפגש בין ז'אן פייר ונטלי נשאר בגבולות המקצועי ואינו גולש למחוזות הרומנטיים – וייתכן שטוב שכך. הסרט נשען על הופעות משחק קטנות ואנושיות של קלוזה ושל מריאן דניקור על עיצוב מדויק של חיי הכפר והתבוננות נוגעת בחיים הפשוטים של אלו שנדחקים בדרך כלל מן המסך הגדול. אין גדולה ב"רופא הכפר", נדמה לעיתים שהוא מנסה להיות קטן וסימפטי, להימנע מעליות ומורדות, וכך הוא מצליח להימנע מסנטימנטליות ומקיטש, אך גם לא מותיר תחושת סיפוק וגולש לשעמום לעיתים. זהו סרט ראוי, שצופים מבוגרים עשויים להתחבר אליו בקלות יותר, אבל הרושם שהוא מותיר אינו עז והופך אותו לנשכח למדי.