אמא ביקורת סרט

Mother Movie Review

יאיר הוכנר על "אמא":
"יצירה קולנועית ניסיונית, רחוקה משלמות אבל מרתקת"

סרט ארכיון שתף/י

משחק ג'ניפר לורנס, חוויאר ברדאם, אד האריס, מישל פייפר, דומינל גליסןן, קריסטן ויג במאי/ת דארן ארונופסקי

דרמה

ביקורת סרט לאמא מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"יומרני ומעניין"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

5.4/10

היכן תצפו?

בקולנוע

57.1% בבית

22.4% לא אצפה

20.4%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

מעריציו הנאמנים של הבמאי/תסריטאי, דארן ארונופסקי ("רקוויאם לחלום", "המתאבק", "המעיין", "ברבור שחור"), עומדים להתמוגג מיצירתו החדשה ויוצאת הדופן, "אמא". לעומת זאת קהל הצופים הרגיל שיאמין לפרסום השקרי של אולפני "פרמאונט", כאילו מדובר בסרט אימה נוסחתי עתיד להתאכזב קשות. הטריילר גם מטעה את הצופים שוחרי הקולנוע לחשוב כאילו מדובר במחווה ליצירותיו של רומן פולנסקי: "תינוקה של רוזמרי", "הדייר" ו"הרתיעה". אז זהו שלא. המעשייה הקולנועית החדשה פרי עטו היא אחת היצירות היותר יומרניות, ניסיוניות ואמנותיות שהופקו בשנים האחרונות על ידי אולפן מסחרי גדול ושזכו להפצה מסחרית רחבה ולכן גם התגובות הקשות מאוד מצד הקהל האמריקאי וגם ממספר מבקרי קולנוע.ארונופסקי, שגם בסרטיו הפחות מוצלחים תמיד מעורר סקרנות, לא יצר סרט אימה שגרתי או מחווה לפולנסקי. נראה שהוא ממשיך את הקו מסרטיו "המעיין" ו"המבול", ומעמיק את חקר האופי האנושי ויצר ההרס של בני האנוש ומתעניין יותר באלגוריות ומטאפורות על היחס של האנושות ל"אמא" החשובה מכולן, אמא אדמה. יצירתו העכשווית עושה שימוש במוטיבים מעולם הדת, מסיפור הבריאה, דרך אדם וחווה, קין והבל, המבול, עשרת המכות, ועוד שלל התעסקויות בדת הנגועה בשררה ובכוח הנלווים לאותם אנשים שדתם היא גם פרנסתם. הדת כאופיום להמונים, חוסר הכבוד של בני האנוש לבית בו הם אורחים לרגע, כדור הארץ, וכיצד אנחנו עיוורים לעוולות המתרחשות לנגד עינינו.

ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון

"אמא" הוא יותר מסרט קולנוע הוא מסמך תיאולוגי החוקר את היחס של האנושות אל האלוהות ואם כבר אלוהים ואמא אדמה אז בואו ניתן לחאווייר ברדם לגלם את האחד והיחיד וג'ניפר לורנס לגלם את הישות ממנה אנחנו יונקים את החיים. אמא והוא מתגוררים בבית פרטי בלב גן עדן, באמצע שום מקום, מוקפים שדות ירוקים, עצים עם צמרות עד, שמיים כחולים. מיקום אידיאלי ופסטורלי כדי לחזק מערכת יחסים טרייה. הוא רוצה להתנתק מהמציאות היומיומית כדי שיוכל לכתוב את ספרו החדש ולהשתחרר מהמחסום היצירתי ממנו הוא סובל. היא רוצה להעניק לו את כל תשומת הלב, את אהבתה ולשפץ עבורו את בית נעוריו שעלה באש. מערכת יחסים בין אדם מבוגר שעבר כמה דברים בחייו לבין אישה צעירה המוכנה לעשות הכול עבורו.השקט והשלווה של השניים יתערערו כאשר איש מסתורי ידפוק על דלת ביתם. הוא חולה במחלה סופנית, אפילו נרמז שחסרה לו צלע, הוא לא מפסיק להשתעל, אך ממשיך לעשן. בבוקר שלמחרת תופיע אשתו ארסית ומפתה, שני אנשים מבוגרים שמערכת היחסים ביניהם עדיין יצרית וסוערת. במהרה גם יגיעו בניהם שעומדים לריב על הירושה של האב שעדיין לא נפטר. את ההורים מגלמים בצורה מושלמת השחקנים, אד האריס ומישל פייפר, שמוכיחה שגם בגיל 59 היא אחת השחקניות המפתות והמושלמות שפועלות כיום בהוליווד. את הבנים מגלמים האחים במציאות בריאן ודונל גליסון. חדירתם של אדם וחווה וקין והבל למשכן הצנוע של הזוג המתבודד עתידה להוביל למבול של אנשים שיגיעו לבית הצנוע, דבר שיוביל כמובן לחשיפת הסדקים הראשונים של האידיליה בה השניים מתגוררים שתוביל לאפוקליפסה המרהיבה המתחוללת בסוף הסרט בתוך כותלי הבית.

אבל מה שמייחד את "אמא!" הוא שניתן לקרוא אותו גם כסיפור אינטימי על זוגיות במשבר, על הרצון להורות, על גבר אנוכי, סופר המתקשה ליצור ונאבק עם עצמו כדי שהוא יוכל לברוא מחדש את פרי יצירתו וזוגתו שרק רוצה לתת לו החופש והמרחב ליצור, אבל בעצם מחזיקה אותו בשבי בתוך הבית שהיא משחזרת עבורו. פרי היצירה כתחליף לפרי הילודה. אז אולי זה בעצם סרט על זוגיות ומחסום יצירתי. אולי זה באמת רק סרט אימה על זוג שחודרים לו לפרטיות ומפרים את שלוותו. אבל נראה שאלו רק ז'אנרים קולנועים שארונופסקי משתעשע בהם כדי להתעסק בקריסתו של כדור הארץ. התסריט של הסרט נכתב במשך חמישה ימים בבולמוס יצירה ספונטני של ארונופסקי וגם הסרט כולו מרגיש כמו שיטפון של חרדה וחוסר אונים מהמציאות שבה אנחנו חיים.השחקנית זוכת האוסקר ג'ניפר לורנס, הרגילה לגלם דמויות חזקות המובילות את העלילה, כאן לראשונה בקריירה שלה מגלמת דמות פסיבית, פגיעה, המובלת על ידי הרצון להעניק לבן זוגה את כל כולה ובסופו של דבר סובלת מחדירה לפרטיות של שלל גורמים בלתי צפויים, אלימים שיובילו לשיאו המסחרר, האלים, הצפוי וגם הבלתי צפוי של הסרט. מה שמתחיל כמו "תינוקה של רוזמרי" פוגש את "כלבי הקש" יהפוך לדבר מה הרבה יותר גדול, מורכב וסבוך ממה שאפילו אני עם ותק של שנים רבות בכתיבת ביקורות קולנוע ואף יותר צפייה אובססיבית בסרטים יכולתי לדמיין (למרות שקטע האנימציה המרהיב בסרט "המבול" הוא סוג של הכנה לסיקוונס המטורף והאלים בתחילת המערכה השלישית של סרט זה). לורנס בעיני מדהימה כאן אבל חאווייר ברדם, הרבה פחות. הוא פחות טוב בעיני, הוא לא נוטף כריזמה כפי שהדמות שלו צריכה להיות, לא ברור מדוע האמא מאוהבת בו עד כדי כך שתקריב את היקר לה מכל."אמא" היא יצירה אישית של במאי ותסריטאי ייחודי, אפשר לקרוא אותו בהמון אופנים שונים וזה מה שהופך אותה ליצירה אמנותית מעוררת סקרנות ויוצאת דופן. במקביל זאת לא יצירה שלמה, לעיתים מרוב רצון לספק לצופה מידע היא הופכת לדידקטית. אבל אי אפשר שלא להתרשם מהעוצמה שלה, מהשימוש המרהיב ב-One shots מסחררים. הסרט הופך לאט לאט מהצגת בית כפרי פסטורלי לגיהינום עלי אדמות ומספק לנו הצופים חוויה אחרת, שאולי לא מתאימה לכל אחד, אבל מי שירצה לצפות בתרגיל הקולנועי של ארונופסקי כנראה יבוא על סיפוקו.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

אמא - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: ר.גיל: 2105/10/2023 15:58:44

1/10

אחת מהביקורות שפורסמו כאן תיארה בצורה מדויקת את הסרט. אין עלילה הגיונית, על גבול הקשה להבנה - רק בסוף של הסרט מתחילים להבין דבר או שניים ואין את התחושה שזה היה שווה את הצפייה. צפיתי בעשרות, אם לא מאות סרטים ומדובר באחד מהיותר משעממים על גבול המיותרים שנתקלתי בהם.

שם: רחליגיל: 6809/08/2019 22:54:11

8/10

פיספסתי את הסרט בקולנוע וראיתי אותו על גבי המסך הקטן.סרט הזוי לכאורה,אך במבט מעמיק יותר מבינים שיש פה משהו על הרס ההומניות ולמה מסוגלים אנשים נורמטיבים לכאורה.אשה המעריצה את בעלה המשורר(אך לא מוצלח בעליל)נאלצת לחלוק אותו עם קבוצת אנשים מוזרה וזרה המשתלטת להם על החיים.בהמשך משתרר כאוס מוחלט עך הסוף הטרגי.אך,האומנם זה קרה,או אולי חלום רע?יש בסרט אלמנטיים של כוח עליון אפילו פגני שהזכיר קצת את תינוקה של רוזמרי.בהחלט מותח ואימה עד הסוף

שם: anipoגיל: 4620/07/2018 09:29:49

8/10

חלק ראשון מותח וחלק שני ביזארי במיוחד. הראש עובד כל הזמן תוך מחשבה מה אמיתי ומה פיקציה ,האם הדמויות הראשיות בכלל שפויות או מדמיינות ובמיוחד זה נוגע לאישה. זוג שגר במקום פסטורלי ונידח , היא אישה צעירה והוא גבר המבוגר ממנה בהרבה, משורר שכבר זמן רב אינו מצליח לכתוב. יום אחד מתדפק על דלתם איש זר שמציג עצמו כרופא ומבקש להתאכסן אצלם. הגבר מסכים ותוך זמן קצר מגיעה גם אישתו של הזר לגור אצלם.אותו זוג מסתורי מתגלים כשתלטנים והאישה מתחילה להרגיש מאויימת, תוך כדי זה שדברים מוזרים קורים בבית. העניין מערער את מערכת היחסים שלה עם בעלה כאשר האחרון עומד על כך שימשיכו לארח את הזוג הזר בביתם. אירוע קשה וקטלני מסיים את החלק הזה ולאחר מכן מתחיל חלק נוסף שהוא מאוד הזוי. כאן הבעל כבר אחרי שהצליח לכתוב וחיבר יצירה שזיכתה אותו בפרס,התעניינות התקשורת וים של מעריצים. כל אלו מגיעים לביתם של הזוג ומשתלטים עליו והופכים אותו לעיי חורבות בזמן שהאישה בהיריון.בסוף יש טוויסט שמספק לנו תשובה חלקית למה שראינו.אין ספק שיש כאן משל ונמשל בסרט ואפשר לנתח אותו ביותר מזווית אחת. רעיון מעניין וביצוע מעולה של השחקנים. אני נהניתי.

ל 11 ביקורות גולשים נוספות

קישורים