רק האמיצים ביקורת סרט

כתבות ומאמרים במגזינים השונים הפכו בשנים האחרונות לקרקע פורייה עבור אולפנים הוליוודיים אובדי עצות, שרק מחפשים רעיונות חדשים לסרטי קולנוע. כזהו גם "רק האמיצים" המבוסס על כתבה של שון פלין במגזין הגברים "GQ", המספרת את סיפורה האמיתי של יחידת כבאים קהילתית בעיירה פרסקוט באריזונה. באמצעות נחישות, הקרבה ומעשי גבורה יוצאי דופן זוהי היחידה הקהילתית הראשונה שהפכה למקצועית וזכתה לתואר Hot Shots. מה שנראה ממבט ראשון כמו תוצר מיושן, מתגלה כהפתעה מרגשת ואפקטיבית.עם ההתחממות הגלובלית, שרפות הפכו לחלק מעולמנו. רק בשבועות האחרונים השתוללה שריפה קטלנית בקליפורניה עם עשרות הרוגים ומאות בתים שעלו באש. בשנת 2016 היה גל שריפות בישראל בזכרון יעקב, חיפה והרי ירושלים. יותר מהכול עדיין מהדהדת בעוצמה בזיכרון הקולקטיבי השריפה הנוראית בכרמל בשנת 2010 והאירוע הטראגי של אוטובוס הצוערים, כך שהסרט "רק האמיצים" מגיע אל המסכים בתקופה ששריפות ענק נמצאות בכותרות של ערוצי המדיה השונים בכל רחבי העולם. לכאורה זאת משימה לא פשוטה להחיות את ז'אנר סרטי מכבי האש שסיפק לנו בעיקר סרטים בינוניים עד רעים כגון "מלכודת אש" (1991), "סולם 49" (2004) ושלל סרטים פטריוטים לזכרם של הכבאים גיבורי אסון התאומים. כמובן אי אפשר לשכוח גם את חגיגת הטראש "המגדל הלוהט" (1974). הבמאי ג'וזף קוסינסקי ביים עד כה שני סרטי פעולה עתידניים מרהיבי עין: "טרון: המורשת" ו"אבדון". נראה שהוא משתדל להתרחק מסצנות הפעולה ופעלולים מרהיבי עין ובעזרת התסריט של קן נולאן ואריק וורן סינגר, מנסה לגרום לנו ללמוד על אותם אנשים חברי צוות יחידת הכבאים הקהילתית. מי הם אותם אנשים שהחליטו לקחת על עצמם עבודה שבסופו של יום הם עלולים לא לחזור ממנה? קוסינסקי מצליח לעמוד במשימה וליצור פסיפס אנושי של דמויות. הוא יוצר אחוות אחים שגם מצליחה לעבור אל הצופה באולם.צוות שחקנים מכובד מרכיב את האנסמבל הנפלא של הסרט: ג'וש ברולין כמנהיג יחידת הכבאים בעל העבר המסתורי. ג'ניפר קונלי היא רעייתו של ברולין ובעלת חווה לסוסים נטושים. מיילס טלר מגלם עבריין צעיר המנסה לחזור למוטב בעזרת יחידת הכבאים. ג'ף ברידג'ס כעסקן בכיר בעיירה התומך ביחידה ואילו אנדי מקדואל, בתפקיד קטן ואנושי להפליא, היא רעייתו של של ברידג'ס. טיילר קיטש, שרק לאחרונה ניסה לפוצץ את העולם ב"מתנקש אמריקאי", הוא הדון ז'ואן הרווק של היחידה. שחקן התיאטרון הבריטי הצעיר בן הרדי מגלם את הכבאי הצעיר בחבורה ואילו ג'יימס בדג' דייל, שהופיע בשלל סדרות טלוויזיה כמו "רוביקון", "הפסיפיק" ו-"24" ותפקידי משנה בקולנוע, מראה נוכחות של כוכב קולנוע כסגנו של ברולין. הצלם קלאודיו מירנדה, שאחראי על ההישגים הוויזואליים המרשימים של סרטיו הקודמים של קוסינסקי ואף זכה באוסקר על הצילום בסרט "חיי פיי", אחראי גם לצילום בסרט זה. באופן אישי אני תמיד אעדיף סרטים המצליחים להיראות יותר ריאליסטים ופחות מתחנפים לעין של הצופה, אבל "רק האמיצים" הוא עדיין מוצר הוליוודי עם צוות שחקנים ושחקניות יפה תואר. הנופים המרהיבים של מדבריות אריזונה והדרך שבה הוצבו השחקנים מזכירים מדי פעם גיליון של מגזין אופנה, אך בסופו של דבר זה לא פוגע בתוצאה הסופית ואולי במקרה הנ"ל אפילו תורם לה במידה.יש לציין שלא קראתי דבר על הסרט מלבד הצפייה בטריילר כך שאפילו לא ידעתי שמדובר בסיפור אמיתי. לעומת סרטים אחרים, נראה שהסרט לוקח לעצמו את הזמן. הוא לא ממהר לשום מקום - לאורך 133 הדקות של הסרט הוא פורש לפנינו את סיפורם של הדמויות, הוויית החיים שלהם ושל משפחותיהם, מציב במרכז את אחוות האחים בין חברי היחידה, נשותיהם וההערכה שהם רכשו בעיירה הדרומית הקטנה. כך לאט אך בחוכמה רבה העוצמה של "רק האמיצים" מצטברת, חודרת בצורה בטוחה מתחת לעור והאפקט בסופו של הסרט מעורר צמרמורת ומרגש. זהו סרט שהוא מחווה אנושית מכובדת ליחידה ולמשפחותיהם. לדעתי אולי זה הסרט הטוב ביותר שנעשה על כבאים.הדקות האחרונות של הסרט מאופקות, מצמררות וקשות במיוחד. הבחירות של קוסינסקי בכל הנוגע לשריפה ולמתרחש בעקבותיה חכמות ומעוררות הערכה. לפני רצף הקרדיטים מופיעות שקופיות של עשרים הגיבורים, חברי יחידת הכבאים, עליהם מבוסס הסרט. בהקרנה שנכחתי בה בסינמה סיטי גלילות, כל הקהל נשאר ישוב בכיסאות כדי לצפות בשקופיות. זוהי הוכחה לכך שהסרט, למרות קצבו האיטי וההתמקדות בדרמה ופחות בסצנות פעולה, מצליח להשפיע גם על הקהל הרחב. רק חבל שהאורות נדלקו עוד לפני שרצף השקופיות הסתיים והסדרנית צעקה שהיציאה מכאן ופצחה בשירה בקולי קולות כאשר אנשים עדיין צופים בסרט. המקרה המדובר פגע בחוויית הצפייה ולא עשה כבוד לסרט הנפלא הזה או לקולנוע שמציג אותו.