



"מיילד בנאליות"סרט רגיש אבל די משעמם. אישה שעובדת כמיילדת מוכשרת פוגשת בפילגשו של אביה לאחר 30 שנה. המיילדת היא אישה קונפורמיסטית מאוד, נמנעת משתיית יין ואכילת בשר, וכמובן שמעישון. הפילגש החוזרת, לעומת זאת, מלאת חיים, טורפת את החיים ללא הרהורים שניים. אך מתגלות אצלה גם בעיות בריאות. תחילה המיילדת שומרת כעסים עליה, אך בסוף היא משחררת אותם ומקבלת אותה. במקביל, היא פוגשת גבר, בן השכן, ומנהלת איתו מערכת יחסים, שנראה שלא הייתה לה מזמן. כלומר, נראה שהמפגש המחודש שיחרר אותה מעט וחיבר אותה אל החיים. כל זה יפה מאוד, וכאמור רגיש מאוד ומלא אנושיות, גם משחקן של שתי הגיבורות הראשיות מצוין. אבל העלילה מתנהלת בעצלתיים. לא קורה שום דבר מרגש במיוחד. וגם הסיפור הזה הוא די מוכר וסופר כבר הרבה פעמים בכל מיני צורות. אז אפשר לראות, אבל בהחלט לא יקרה כלום אם לא.
סיפור על חמלה,על תחילת וסוף החיים.הצרפתים שמאמינים באהבה, בכל המסגרות המשפחתיות האפשרויות,גם כאן,מלמדים אותנו שחייבים להיות פתוחים לרגשות של סליחה,ואהבה.

סרט עם סיפור מיוחד ושונה על העצמת נשים, בניחוח צרפתי.החיים שלנו ותעצומות הנפש שלנו מרגע לידת התינוקות ועד המחלה הסופנית.מצבים מורכבים, התלבטויות,פחדים,אהבת הבריות והחיים.

סרט מרגש ויפה על בחירות בחיים, חרטות ומחילות.קתרין פרות משחקת נפלא את המיילדת המביאה חיים לעולם(בלידות שונות ומרגשות כשלעצמן) ובעצם לה עצמה אין ממש חיים בעלי משמעות.המפגש בין הנשים מהפנט ומשנה את שתיהן. כדאי מאוד לראות

שלוש דמויות מסביב המיילדת קתרין דנב, הבן, השכן בגינה וזוגתו של אביה המנוח שנטשה אותו. המיילדת אמורה "להתמודד עם כולם", במיוחד בת הזוג של אביה, הקשר איתה הולך ומתפתח. סרט שאינו מתעלה לרמה גבוהה.