אלפונסו קוארון היה המקסיקני הראשון שזכה בפרס אוסקר כבמאי על סרטו האמריקאי "כוח משיכה", שהביא למסך ה-IMAX את סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני מרחפים אי שם בחלל החיצון. מאחר ומדובר בבמאי שחקנים מבריק ותסריטאי נפלא, הוא הצליח להפוך את התוצאה לא רק למופע טכנולוגי פורץ דרך אלא גם לדרמה אינטימית המתרחשת אי שם בחלל. קוארון המוכשר ביים הפקות ענק מרשימות, כמו "הילדים של מחר" העתידני, וכמובן הסרט הטוב ביותר בסדרת סרטי הארי פוטר - "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן". לעיתים מרוב הפקות יקרות אנחנו שוכחים שמדובר באיש קולנוע מקסיקני בעל חזון ייחודי. הרבה לפני "כוח משיכה" הוא ביים את סרטו הראשון "Solo con Tu Pareja" על רודף שמלות הנדבק באיידס שהיה ללהיט שובר קופות במקסיקו וכמובן את הלהיט הבינלאומי "ואת אמא שלך גם", דרמת נעורים חתרנית, סקסית ועצובה להפליא בכיכובם של דייגו לונה וגאל גרסיה ברנאל."רומא" הוא הפרויקט הראשון של אלפונסו קוארון במולדתו מאז "ואת אמא שלך גם". אין ספק שמדובר בסרטו האישי ביותר של הקולנוען. זוהי יצירה אוטוביוגרפית המחזירה את אחד היוצרים הקולנועיים החשובים בעולם אל העיר והשכונה בה גדל, מקסיקו סיטי, וספציפית לשכונת רומא. קוארון, בן למשפחה בורגנית, ביסס את הסרט על זיכרונות ילדותו. משפחתו הייתה במעמד כלכלי וחברתי גבוה. האב עבד כפיזיקאי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והיה נעדר רבות מהבית. האם - עקרת בית שהתמודדה עם המציאות הלא פשוטה של מקסיקו ובעיקר עם בעל נעדר. מי שהכניסה אור לחייו של אלפונסו הילד, שנולד בשנת 1961 וגדל בשנות ה-70, הייתה ליבו, המשרתת שגרה עם בני משפחתו. לה קוארון מקדיש את הסרט ודמותה של קליאו גיבורת הסרט מבוססת עליה.
פרסומת
"רומא" הוא גם מצגת מושלמת של שליטה ייחודית במדיום הקולנוע. קוארון לא הסתפק בבימוי הסרט, כתיבת התסריט והפקתו. הוא גם צילם אותו והיה שותף לעריכתו. שלא תטעו, על אף שהסרט צולם בשחור-לבן ומתאר את חייה של אישה מהמעמד הנמוך ומעסיקיה הבורגנים והמתוסבכים, זוהי לא יצירה ניאו-ריאליסטית איטלקית. ניתן להבחין בהשפעה של הזרם הנ"ל, אך בהחלט לא מדובר ב"רומא עיר פרזות", "מצחצחי הנעליים" או "גונבי האופניים". קוארון הוא לא רוסליני, ויסקונטי או דה-סיקה. הוא מגיע אל עשיית הסרט כאשר הוא בשיא הקריירה שלו, עם זכייה באוסקר ונטפליקס כגוף המשקיע. כך, על אף שהסרט מתאר את דמותה של בת למעמד הפועלים, המתמודדת עם המציאות הקשה, זהו סרט מרהיב ויזואלית הסותר לחלוטין את הזרם שלכאורה הוא מושפע ממנו שהיה מינימלי ולעיתים אף סגפני."רומא" מזכיר יותר את הקולנוע ההוליוודי הקלאסי. ראוי לציון במיוחד הוא השחזור התקופתי המרהיב של ראשית שנות ה-70 במקסיקו סיטי. אם זה בית קולנוע עצום מימדים, הפגנות עם אלפי משתתפים, שיעור קראטה המוני, מסיבת חג מולד מפוארת עם עשרות משתתפים, שריפה ביער, רעידת אדמה, או מצעדים צבאיים ברחובות העיר. הבחירה של קוארון לצלם את הסרט בשחור-לבן יכולה לבלבל את הצופה ולגרום לו לחשוב שמדובר ביצירה ריאליסטית, אך אין זה הדבר. קוארון יוצר כאן קולנוע הוליוודי קלאסי. הוא בוחר בעזרת אותם מיליוני דולרים רבים שנטפליקס השקיעה בו להביא לקדמת המסך דמות נעלמת, קול מושתק, צעירה שקופה, ולהפוך אותה לגיבורה של סרטו. אין ספק ש"רומא" לפני הכול הוא שיר אהבה של קוארון ללידו, אותה משרתת שהפכה לחלק מעולמו. הוא גם שיר אהבה לעשרות אלפי נשים כמותה.
יאליצה אפאריסיו, שזוהי עבודת המשחק הראשונה שלה, מגלמת את עוזרת הבית קליאו, אישה צעירה בסוף נעוריה. היא הגיעה אל מקסיקו סיטי מכפר ילידים קטן ומרוחק. היא חיה עם משפחתו של פפה הצעיר בן התשע, שבו היא מטפלת באהבה רבה. היא הרבה יותר מעוד עובדת שמגישה אוכל ומנקה אחרי בני הבית. היא סוג של אם שנייה או אחות גדולה. כאשר בני הבית מתאספים כדי לצפות בטלוויזיה בערב, קליאו יושבת איתם. כאשר הם יוצאים לחופשה, קליאו איתם. כאשר הם הולכים לקולנוע קליאו הולכת איתם וכאשר הם זקוקים לחיבוק חם קליאו זמינה כדי לספק את אותו חיבוק. היא משכיבה את הילדים לישון ומעירה אותם בבוקר. כאשר קליאו נקלעת לצרה בני המשפחה יהיו לצדה לטוב ולרע. המציאות של מקסיקו באותה תקופה מתוחה מתנגשת חזיתית עם חייה של קליאו, שבהם מתקיימת סערת רגשות פרטית. היא נערה אופטימית, תמימה וטובת לב שמגלה שהמציאות יכולה להיות הרבה יותר קשה ואכזרית ממה שהיא דמיינה.קוארון בונה את אפקט הדרמה באיטיות. השעה הראשונה היא התבוננות אל תוך עולמה של קליאו והסובבים אותה. זוהי בנייה מדויקת של הדמויות המרכזיות במקסיקו של ראשית שנות השבעים הסוערות, כבר מסיקוונס הפתיחה שבו נראים מים נקיים שוטפים רצפה ולאט לאט הם הופכים לכהים ומזוהמים. כך גם הסרט. הוא מתחיל בשקט, תיאור יום-יום שגרתי של משפחה רגילה לחלוטין, אך לאט לאט הדברים מקבלים צבע אחר לחלוטין. האמת היא לא שחור ולבן, וקליאו היא עדה שקטה למתרחש בתוך המשפחה ובתוך החברה המקסיקנית. נראה ששום דבר לא יוכל לפגוע בה באופן אישי, עד שהנסיבות משתנות והיא כבר לא יכולה להיות עדה שקטה בכל הנוגע לה וליקיריה.קליאו המקסימה היא נטע זר. בת לשבט של ילידים החיה עם משפחה בורגנית לבנה. בת מעמד הפועלים החולקת חדר קטן עם משרתת נוספת על גג בית פרטי רחבהידיים שבו לכל אחד מארבעת הילדים יש חדר משלו. למרות התחושה שבני המשפחה רואים בה כבת בית, היא כנראה תמיד תרגיש בודדה בתוך תוכה, גם כאשר הם יחבקו אותה ויעטפו אותה בחום. לפני חמש שנים קוארון לקח את קהל הצופים למסע בחלל עם "כוח משיכה" שם הוא גרם לנו לרחף בחוסר משקל יחד עם סנדרה בולוק, אולי אחת מכוכבות הקולנוע הנוצצות בעולם. בסרטו החדש "רומא" הוא מחזיר אותנו אל הקרקע, אל נקודת מבט של מישהי שמרבית הסיכויים לא תעלה על מטוס אחד בחייה. קוארון היה יכול לבחור כל כוכבת קולנוע מקסיקנית צעיר לתפקיד הראשי, אבל הוא בחר ללהק שחקנית לא מוכרת. יאליצה אפאריסיו שלה זה סרט ראשון, אינה נוצצת וגם זוהר הכוכבים לא נגע בה, אבל היא כן מצליחה לעשות מה שבולוק לעולם לא תצליח וזה לספק לקהל הצופים נקודת מבט חדשה על החיים. נקודת מבט שכל כולה חמלה ואהבה וזאת רק דרך עיניה של אפאריסיו, ובלי כמעט להוציא מילה מהפה.
מסרט שזכה באוסקר אפשר לצפות ליותר. לוקח הרבה זמן עד שהוא מתניע ומתחילים לקרות דברים וגם אז זה מעט מידי ומאוחר מידי. ממש לא מדובר בסרט רע ובהחלט הוא ראוי לצפייה, אבל אי אפשר להתעלם מהאכזבה לאור הציפיות . סיפורה של קליאו, אישה שקטה ומופנמת ,שהיא עוזרת בית של משפחה מהמעמד הבינוני. אנו נחשפים לסיפורה האישי ,ששיאו הוא כניסתה להיריון לא מתוכנן והתכחשות של האב למצבה והיעלמותו כתוצאה מכך. בציר הנוסף בעלילה, אב המשפחה בוגד באישתו.אי אפשר שלא לציין את טכניקת הצילום. השחור לבן נועד כנראה להוסיף קדרות לסיפור ולא בטוח שזה משיג את המטרה.חוץ מזה, יש שוטים ארוכים ותזוזות רבות של המצלמה. ציון 7.5.
לא יודע מה להגיד הסרט "רומא" מנטפליקס הוא אחד הסרטים הכי קשים שראיתי הרקע הצבעוני נעלם מהמסך ואני רואה רקע שחור ולבן שפשוט מחריד לראות את זה ככה ממה שאבות אבותינו גדלו על רקעי שחור ולבן אלה ועכשיו הגיע תורנו זה עושה אותי כל כך עצוב אבל בקיצור המשחק משכנע קצת גרוע אבל טוב
לא נפלתי מהכסא. השעה הראשונה איטית ונמרחת, כשהטלנובלה מקבלת זינוק של כרבע שעה בה העלילה מתפתחת במהירות עד לדעיכה בסיום. צילומים איכותיים ומבט מעניין על מצב חברתי שפחות מוכר לנו, אבל לא ברורה לי ההתלהבות סביב הסרט
סרט מעולה,שחור לבן,עם איכות צילום גבוהה,איטי,סיפור מהודק על משפחה אחת עם כוח נשי שמחזיק אותה.הגברים בסרט לא מסוגלים לקחת אחריות.הצרות והבעיות נערמות,ונוצרת אחווה משפחתית מיוחדת.מומלץ.
רומא (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות