מאז שביים בשנת 2005 את יצירת המופת זוכת האוסקר הזר "חיים של אחרים", הבמאי הגרמני בעל השם הבלתי אפשרי פלוריאן גראף הנקל פון דונרסמארק (וזה עוד שמו המקוצר) לא בדיוק מצא את עצמו. הוא ניסה את מזלו בארה"ב עם המותחן "התייר" (2010) שהיה לכישלון ביקורתי וכעת 13 שנה אחרי "חיים של אחרים", הוא חוזר לגרמניה וגם לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר עם סרטו החדש "יצירה ללא מחבר", המבוסס על הביוגרפיה של הצייר גרהרד ריכטר.כל השוואה בין הסרט הנוכחי לסרטו עטור הפרסים הקודם, תעמיד את "יצירה ללא מחבר" באור חיוור. אך אם בוחנים אותה בפני עצמה מגלים אכן יצירה של ממש שמעידה על יכולות הבימוי המרשימות והסוחפות של הבמאי, גם אם מהלכיה לעיתים תמוהים וסצנות מסוימות בה נדמות נצלניות ומיותרות.
פרסומת
עלילת הסרט חובקת חלקים גדולים מההיסטוריה הגרמנית דרך סיפורה של דמות אחת. קורט ברנט (טום שילינג) הוא ילד עם נשמה של אמן שדודתו היפהפייה והלוקה בנפשה אליזבת חושפת אותו לעולם התרבות והאמנות. לאחר שהנאצים מתוודעים למצבה של אליזבת היא נשלחת למוסד אותו מנהל פרופסור קרל סיבנד (סבסטיאן קוך, "הומלנד") שתפקידו הוא למיין מי מבעלי המוגבלות הנפשית יכול להשתקם ולחזור לחברה ומי יישלח להמתה במסגרת תכנית T4 לטיהור הגזע הארי מבעלי מחלות כרוניות ובעיות נפשיות – תכנית שהיוותה הקדמה לפתרון הסופי.שנים לאחר שנשלחת אליזבת להמתה בגז, טום הופך לאמן מוכשר בגרמניה המזרחית, אך נאלץ לבצע אמנות המוכתבת ע"י השלטון. הוא בורח עם אהובתו אלי, סטודנטית לעיצוב, למערב גרמניה במטרה לממש את עצמו כאמן ומתחיל ללמוד בבית ספר לאמנות. מה שהוא אינו יודע הוא כי אביה של אלי הוא אותו פרופסור סיבנד ששילח את דודתו אל מותה ושאינו מרוצה מהקשר הנרקם בין בתו לסטודנט בעל הנפש החופשייה.
נכון, יש אלמנטים מעט טלנובליים ומוגזמים בעלילה וגם פון דונרסמארק הוא לא במאי עדין בסגנונו. הוא משתמש בתנועות מצלמה מובחנות ברגעי מפתח בסרט, פסקול בומבסטי ולא מעט שילוב של סצנות מין (חלקן לא נחוצות בעליל) כדי להניע את העלילה. אבל למרות אורכו של הסרט (שעומד על מעל ל-3 שעות) קשה שלא להיסחף אחריו, מאחר והוא מייצג סוג של קולנוע בומבסטי וגדול מהחיים שלא נראה הרבה על המסכים בימינו.כך שגם אם נדמה כי היה ניתן לקצץ חלק מהעלילה, במיוחד בבית הספר לאמנויות בחלקו השני של הסרט, ויש מספר סצנות שהייתי שמח שלא היו משתלבות בכלל בו, עדיין "יצירה ללא מחבר" הוא יצירה של מחבר מוצלח שנהנה להפגין את כשרונו ומסמנת חזרה מיוחלת של הבמאי לאחר שנים של יובש יצירתי.
חלק ראשון עוצמתי ומצמרר ולאחר מכן נכנס למסלול איטי ומעייף לפרקים, במיוחד בשליש האחרון. היה אפשר לקזז שעה, מאחר ואין אחידות וישנן סצינות שהיה אפשר לוותר עליהן. הסוף אינו חד משמעי ומשאיר אותך עם שאלות. יש בזה משהו יפה בעיניי.שורה תחתונה , יצירה איכותית שאינה חפה מפגמים אך ראויה לצפייה.
סרט מרתק ומפעים, יצאתי מרוגשת ולא מאמינה שחלפו שלוש שעות שלמות בגלל שהעלילה כל כך מלאה ולא משאירה שניה ללא תוכן/צבע/מוסיקה ועושר רגשי עשיר. סרט חובה שמתאר תקופה בלתי נתפסת.
לכו לראות. על הטרור הנאצי גם כלפי אזרחי גרמניה, הפצצת דרזדן, הדילמות האנושיות, והמשטר הטוטליטרי הקומוניסטי. חיי האומן במזרח גרמניה, והבנת החופש האמנותי האמיתי. הוא באורך יותר משלוש שעות, ולא חשים את האורך.
צילומים ומוזיקה נפלאים, תסריט חזק, שחקנים נפלאים. בגרמנית. חווים את ההסטוריה האכזרית של המאה העשרים המתבטאת באופן הריאלי ובפרצופה האמיתי.
