ג'וקר ביקורת סרט

פסטיבל הקולנוע בירושלים עשה את הבחירה הנכונה והאמיצה והקרין בטקס הפתיחה החגיגי בבריכת הסולטן את הזוכה בפרס דקל הזהב, "פרזיטים", שהפך ללהיט בבתי הקולנוע בישראל, ומי שעדיין לא ראה הגיע הזמן לעשות זאת. היו שמועות שפסטיבל הקולנוע בחיפה ימשיך את המסורת ובטקס הפתיחה החגיגי יוקרן "ג'וקר", הזוכה הגדול של פסטיבל ונציה שקטף את פרס "אריה הזהב" היוקרתי. שני סרטים מפתיעים בנועזותם הקולנועית ובתעוזתם העלילתית, שתי יצירות ששוברות מוסכמות ויוצרות קולנוע טוטאלי ואקספרסיבי המהפנט את הקהל למסך הקולנוע, עם ריח של אנרכיזם עכשווי נגד המעמד העליון והשיטה הקפיטליסטית. אך נראה שבחיפה העדיפו מוצר הוליוודי שגרתי ומקצועי ("פורד נגד פרארי") במקום אנרכיזם בועט שיספק לצופים חוויה קולנועית טוטאלית."ג'וקר" נחשב לסרט ז'אנר. הוא הרי מבוסס על דמות הארכי נבל המוכרת ביותר מהעולם של באטמן. העוצמה של הדמות הצבעונית בעלת הפנים הלבנות עוכרות השלווה והחיוך האדום הכעור כבר גולמה אינספור פעמים: בסדרות ובסרטי אנימציה, בסדרה "גות'האם" וגם בסרטי קולנוע כאשר ג'ק ניקולסון האגדי גילם אותו בסרט הבאטמן הראשון שביים טים ברטון בשנת 1990 ואף היה מועמד על כך לגלובוס הזהב בזכות הופעה קאמפית פרועה. הית' לדג'ר סיפק הופעה מצמררת ומטרידה במיוחד בשנת 2008 ב"האביר האפל" של כריסטופר נולאן, עליה זכה בצדק בפרס האוסקר לאחר מותו הטראגי. (את ההופעה הבזויה של ג'ארד לטו ב"יחידת המתאבדים" רצוי למחוק מהזיכרון). דמותו של הארכי פושע, האנרכיסט שכל מטרתו היא לעורר כאוס רק בשביל מטרת הכאוס עצמה לוקחת צעד נוסף על ידי חואקין פיניקס. ג'וקר הוא בעצם מחקר של דמות. אפשר ליהנות מהסרט גם אם לא צפיתם בסרט קומיקס אחד בכל ימי חייכם ואפילו אם לא שמעתם על העיר "גות'האם" בה מתקיימות עלילות באטמן ומלחמתו בג'וקר. הקומיקס במקרה הנ"ל הוא רק הבסיס ליצירה קולנועית פסיכולוגית, פוליטית וסוציאלית מורכבת הרבה יותר מכל סרט קומיקס אחר שנוצר. למען האמת האילנות עליהן נשענת היצירה הקולנועית הזאת הן סרטיו המוקדמים של מרטין סקורסזה "נהג מונית" ו"מלך הקומדיה", שניהם בכיכובו של רוברט דה נירו המשתתף גם בסרט זה. דה נירו, שבשנים האחרונות בעיקר מספק כותרות פוליטיות בהן הוא מתנגח בטראמפ והופעותיו הקולנועיות מרגישות כאילו הוא פועל על אוטומט, מספק כאן את אחת ההופעות היותר טובות שלו בשנים האחרונות ולא יפתיע אותי אם הוא יהיה מועמד לאוסקר בקטגורית שחקן משנה."ג'וקר" מנסה לחקור איך נולדת, צומחת ומתפתחת דמות כל כך אפלה ואלימה. איך נזרעו זרעי הפורענות ומי דישן אותם כל כך טוב עד שהאימה התפרצה ולא היה ניתן לעצור אותה. האשמה מוטלת על הפוליטיקאים, העשירים ובעלי הכוח והשררה. הפוליטיקאים והעשירים השולטים בעיר בגות'האם ביד רמה מנוהלים על ידי שכרון כוח. הם מתעלמים לחלוטין מהעניים והנדכאים, מחזקים את כוחם של העשירים שעוברים בין ערבי התרמה יוקרתיים וחיים באחוזות יוקרה. לעומת זאת העניים מוחלשים כאשר האשפה ברחובות לא נאספת, מקרי האלימות ברחובות רק הולכים ומתגברים, השירותים הסוציאליים ושרותי הרפואה לנזקקים נסגרים. אין כאן יחס שוויוני וצודק לכל אדם באשר הוא אדם. זוהי עיר שבה הסלבריטאי הגדול ביותר הוא תעשיין מיליונר וצמא כוח בשם תומאס ויין והבדרן החביב על כולם הוא מנחה תכנית הלילה, מורי פרנקלין. שניהם מייצגים את הסיאוב של המעמד השולט. גיבור הסרט הוא ארתור פלק, קומיקאי כושל, שעובד כליצן. הוא סובל משלל בעיות רפואיות נפשיות ובריאותיות, וברגעי לחץ ואימה בוקע מגרונו צחוק בלתי נשלט. אם זה כאשר בריונים מכים אותו ברחוב, כאשר הוא מותקף ברכבת על ידי שלושה גברים המטרידים מינית נוסעת תמימה, או כאשר אשה נוזפת בו בזמן שהוא משעשע את בנה באוטובוס. הצחוק של הג'וקר נובע מתוך מחלה, הוא לא צחוק של אושר אלא צחוק מתוך כאב. כאשר העובדת הסוציאלית שלו מספרת לו שהעירייה סוגרת את השירותים הציבוריים הוא שואל אותה מי ייתן לו את המרשם. היא מישירה מבט ואומרת לו, "לאף אחד לא אכפת ממך ולאף אחד לא אכפת ממני". התשובה של אותה עובדת סוציאלית רק מבהירה את הקיטוב ההולך וגדל בין העולמות השונים המתגוררים באותה עיר. תשובה שמבהירה שאפילו עובדת סוציאלית, האוחזת במשרה ציבורית, היא בעלת תחושות קשות כלפי הקבוצה השולטת.השחקן המועמד לפרסי האוסקר והזוכה בגלובוס הזהב חואקין פיניקס נכנס לנעליים הגדולות של אחת מהדמויות הקנוניות בתרבות המערבית בעשורים האחרונים ומספק כאן הופעה עוצרת נשימה המזכירה יותר את דמותו האבודה של טרוויס ביקל, אותה דמות בלתי נשכחת שרוברט דה נירו גילם בסרט "נהג מונית" (1975). אז היה זה חייל בוגר מלחמת וייטנאם הסובל מהלם קרב, מאבד לאט לאט את שפיות דעתו ויוצא למסע רצחני במיוחד ברחובות ניו יורק כדי להציל ילדה (ג'ודי פוסטר בת ה-13) העובדת בזנות עבור סרסור אלים (הרווי קייטל). כמו דה נירו שנטמע לחלוטין בתוך התפקיד, כך גם פיניקס המוכר מבחירותיו הלא שגרתיות כשחקן וההליכה שלו על הקצה, נעלם לחלוטין בתוך הדמות המעורערת לחלוטין של ארתור פלק. זאת גם הסיבה שכבר עכשיו ההימורים על מועמדות לפרס האוסקר ואף זכייה מוזכרים כמעט בכל ביקורת שנכתבת. מזמן לא נראתה הופעה כל כך אקספרסיבית ומלאת עוצמה על גבי מסך הקולנוע. בלעדי פיניקס הסרט הזה לא היה יכול להתקיים. טוד פיליפס הבמאי היה צריך לעבוד קשה מאוד כדי לשכנע את השחקן האיכותי לחרוג ממנהגו ולקחת על עצמו את התפקיד. הוא צדק לחלוטין.הסרט גם לא היה יכול להתקיים ללא תסריט שכתוב היטב על ידי המועמד לפרס האוסקר סקוט סילבר ("פייטר", "8 מייל"). יש בו גם בימוי בעל חזון מדויק שיודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג וגם יודע איך להשיג זאת. את כיסא הבמאי תפס טוד פיליפס המוכר יותר כבמאי קומדיות טיפשיות בזכות שלושת סרטי "הנגאובר" או "סטארסקי והאץ'". בשנת 2016 פיליפס הראה התחלה של שינוי כיוון עם הסאטירה המוצלחת "כלבי מלחמה" ועם "ג'וקר" הוא משלים את המשימה בהצלחה מלאה. התוצאה היא יצירה קולנועית מסעירה שלא מצליחה לצאת מהראש. כמו "פרזיטים" היצירה הקוריאנית המדוברת, "ג'וקר" ממשיך את הכיוון האנרכיסטי נגד האליטות השולטות ומוכיח שבהוליווד עדיין מסוגלים להפיק יצירה קולנועית בועטת ונועזת כאילו שנות ה-70 של המאה הקודמת עדיין כאן.

מתחרים Challengers חדש 2024

הכפתן הכחול The Blue Caftan חדש 2024

ג'ויקה Joika חדש 2024

רדיקלי Radical חדש 2024

הקדירה The Pot Au Feu חדש 2024

נפש אחת One Life חדש 2024

אנטומיה של נפילה Anatomy of a Fall 2024

דוג מן Dogman 2023 2024

הפילגש The Other Widow 2024

אזור העניין The Zone of Interest 2024