השחקנים הראשיים מהדרמה "התיאוריה של הכול" על חייו של סטיבן הוקינג, שזיכתה את אדי רדמיין באוסקר לשחקן הטוב ביותר והעניקה לפליסיטי ג'ונס מועמדות לאוסקר לשחקנית משנה הטובה ביותר, חוזרים לשתף פעולה. גם הפעם מדובר בדרמה על חייו של מדען, גם הפעם הסרט בהשראת סיפור אמיתי. "השמיים הם הגבול" או בשמו המקורי "The Aeronauts" מביא אל המסך הגדול את סיפורו של המדען ד"ר ג'יימס גליישר, מטאורולוג בריטי, שבאמצע המאה ה-19 התעניין בנעשה בשכבות הגבוהות של האטמוספירה וכיצד משפיעים זרמי האוויר שבה על מזג האוויר בשכבות הנמוכות. הוא טען שניתן לחזות את מזג האוויר. הוא לא דמיין לעצמו שהכדור הפורח שהוא יעלה עליו יגיע לגובה שיסכן את חייו ואת חייה של שותפתו לטיסה, הטייסת אמיליה וורן.באופן לא ממש מפתיע, דמותה של הטייסת האמיצה ומלאת הכריזמה, אמיליה וורן, אותה מגלמת בכישרון רב פליסיטי ג'ונס החיננית, היא באמת הדמות הראשית המעניינת היחידה בסרט. היא אחת הדמויות הנשיות הכריזמטיות המוצלחות שנראו על גבי מסך הקולנוע לאחרונה. מדובר בהרפתקנית, מדענית במסווה של בדרנית. היא מתמודדת עם טראומה לא פשוטה, לפניה ניצבות דילמות הרות גורל שתורמות להתקדמות הסרט ובסופו של דבר היא גם מצילה את המצב כאשר הכדור הפורח מגיע לגבהים המסכנים את חייהם. היא הרוח החיה שבלעדיה גליישר לא היה מצליח לקיים את המשימה המדעית שהוא יצא אליה.
פרסומת
לכן זאת הייתה הפתעה מוחלטת לגלות שהסרט, שנוצר בהשראת אירועים אמיתיים, יצר דמות פיקטיבית לחלוטין שלא הייתה קיימת כלל בסיפור אמיתי. המדען ד"ר ג'יימס גליישר אכן עלה על כדור פורח והסרט מבוסס על טיסה שהתרחשה בחמישי בספטמבר 1862 וסיכנה את חייו של גליישר. טיסה שמומנה על ידי האגודה הבריטית למטאורולוגיה. אבל הטייסת, כך מסתבר, הייתה במציאות בכלל טייס מקצוען ומנוסה בשם הנרי קוקסוול שמאחוריו מאות טיסות בין בריטניה לצרפת. קוקסוול הטיס את גליישר בכדור הפורח עשרים ושמונה פעמים, בהן ביצע שלל בדיקות ומדידות מדעיות שונות. לפי חומרים ארכיונים קוקסוול התראיין וסיפר שגליישר היה עסוק מדי בעבודתו וכלל לא התעניין באיך הוא מתפעל את הכדור פורח.חופש אמנותי נוסף שלקחו על עצמם יוצרי הסרט הוא להפוך את גליישר לרווק צעיר ונאה המחזר בעדינות אחרי וורן כאשר במציאות הוא היה נשוי עם ילדים. הניסיון להכניס סוג של מתח מיני ואופציה לרומנטיקה כלשהי בין האלמנה הטרייה לרווק הפוחז נכשל כישלון חרוץ. אפילו הלוקיישן שונה ללונדון על אף שהטיסות של גליישר והטייס שלו בכלל התעופפו להן השמיימה מאזור כפרי סמוך ללונדון. גם הנחיתה הדרמטית המתוארת בסרט לא התרחשה. "השמים הם הגבול" מעלה את התהייה עד כמה יוצרים יכולים לקחת לעצמם חופש אמנותי כאשר הם מבססים את סרטיהם על אירועים אמיתיים.
היה אפשר לסלוח ליוצרי הסרט, הבמאי טום הרפר והתסריטאי ג'ק ת'ורן על החופש האמנותי שהם לקחו על עצמם ועיוות ההיסטוריה לצרכים אמנותיים או קולנועים, אם הסרט היה עובד, אבל התוצאה רחוקה מלספק. לאורך כל חלקו הראשון של הסרט, הדקות חולפות באיטיות מייגעת כאשר נראה שאפילו השחקנים הראשיים משתעממים. הדרמה והקונפליקטים של שני הגיבורים נפתרים במהירות יחסית ומפנים מקום לסיקוונס פעולה שמציל את הסרט משעמום טוטאלי. שחקני המשנה נראים ומרגישים כמו רובוטים המדקלמים את הטקסטים שלהם. טום קורטני, מבכירי שחקני בריטניה, פשוט איום, הימש פאטל שהיה נטול כריזמה ב"יסטרדיי" משמים גם כאן כחברו הטוב של גליישר, אדי רדמיין מגיע לשיאים חדשים של משחק מוגזם עם שלל הבעות פנים מביכות ומוגזמות בעוד שפליסיטי ג'ונס מנסה לא להיסחף אחריו ומפגינה באופן יחסי משחק מאופק."השמיים הם הגבול" עוסק באנשים שכל עולמם היה גילוי, חדשנות, תעוזה ומחקר. אנשים אמיצים שסיכנו את חייהם כדי להפוך את העולם לבטוח וטוב יותר. חלק ניכר מהעלילה מתרחשת בכדור פורח במהלך תעופה, אך הסרט מרגיש תקוע עמוק בתוך בוץ. הצעד של מחיקת את דמותו האמיתית של הטייס וליצור דמות נשית של טייסת כדי להתאים את העבר למציאות העכשווית הוא לכאורה צעד נועז ומתקדם, אך התוצאה מתגלה כמוצר קולנועי ארכאי נטול מעוף שכמעט ואיננו מצליח לסחוף את הצופים להרפתקה שהוא מציע ולסחוב לאורך 101 הדקות הארוכות שלו. למי שמתעניין בהרפתקאותיו של גליישר עדיף לפתוח את האינטרנט ולקרוא מאשר לצפות בשיעור ההיסטוריה המשמים ורווי הטעויות שיוצרי הסרט מציעים.
לא מתאים לכל אחד, יכול אפילו לשעמם.
סרט שרובו על כדור פורח, אין ספק יש כמה קטעים מותחים.
שם:הדסגיל:4824/12/2019 12:16:55
7/10
ראשית - תודה רבה לאתר סרט על זוג הכרטיסים שזכינו בהם!!
הסרט מתאר מסע בכדור פורח לעבר הבלתי אפשרי, העלילה מעניינת ומהנה עם רגעי מתח אפקטיביים.
להתרשמותי השחקן הראשי מעט "אנמי" והופעתו לא כובשת את הצופה. באופן כללי, הסרט טוב ומעניין, ומספק בילוי ראוי.
שם:adamגיל:7021/12/2019 09:40:21
8/10
עלילה די מעניינת עם הגיבורה הנשית לעומת חולשתו הפיזית של המדען הגברי. הסצנות הארוכות מידי בטיסות בכדור פורח קצת מתישים. הם גם מעוררים תהיה איך אנשים יצאו לטיסות שלפי העלילות בסרט ניראות כלא פחות מניסיון התאבדות.