קצין ומרגל ביקורת סרט

בעבר כל סרט של רומן פולנסקי היה אירוע קולנועי. האדם שהמציא מחדש את קולנוע האימה עם יצירות כמו "תינוקה של רוזמרי" ו"רתיעה", החזיר את הפילם נואר לימיו הגדולים עם "צ'יינהטאון" וביים את אחד מסרטי השואה הגדולים בכל הזמנים עם "הפסנתרן", הפך לבמאי קולנוע מוקצה בשל עליית המודעות להטרדות מיניות. הוא עבר להתגורר בצרפת ומביים בעשור האחרון סרטים מינוריים למדי כמו "ונוס בפרווה" ו"מבוסס על סיפור אמיתי".סרטו החדש "קצין ומרגל" על פרשת דרייפוס אמור להחזיר אותו לשורה הראשונה של הבמאים, ולראיה אף עוטר בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה. על הדרך גם הסרט מהווה מעין כתב הגנה של פולנסקי על מעשיו בהם נאשם לפני ארבעה עשורים בבעילת קטינה ומעולם לא נתן על כך את הדין לאחר שנמלט מארה"ב. טוב, נאשם שמשווה את עצמו לדרייפוס יש לנו גם בישראל – והוא עומד בראש הממשלה. אם מתעלמים מרעשי הרקע, ומתרכזים בסרט עצמו מגלים עשייה קולנועית קורקטית ושחזור היסטורי נאמן המעלים מחדש את אחת מהפרשיות העגומות בתולדות צרפת בה הואשם קצין יהודי בצבא הצרפתי בשם אלפרד דרייפוס (לואי גארל) בריגול ובגידה למען גרמניה על לא עוול בכפו והוגלה למאסר עולם באי בודד. ראש מחלקת המודיעין החדש של הצבא הצרפתי קולונל ז'ורז פיקאר (ז'אן דוז'רדן, "הארטיסט") מגלה שהאישום נגד דרייפוס מורכב מראיות קלושות שחלקן נתפרו במיוחד עבורו, בעוד שאת המרגל האמיתי כלל לא תפסו.למרות שגם הוא לוקה בדעות קדומות כלפי יהודים, חוסר הצדק המשווע כלפי דרייפוס, שהיה תלמידו לשעבר באקדמיה לקצונה, גורם לו לצאת במסע דון קישוטי בו הוא מגלה שהגורמים הבכירים בצבא יעשו הכל כדי לטשטש את האמת, ולו כדי שהצבא לא יכיר בטעותו בפני הציבור. הוא גם מגלה את האנטישמיות בחברה הצרפתית שסייעה להרשעה של השעיר לעזאזל הקל ביותר – הקצין היהודי. פולנסקי התבסס בסרט על ספרו של רוברט האריס "אני מאשים", הנקרא על שם המאמר הנודע של הסופר אמיל זולא בו הוא חשף את הפרשה ומימדי הטיוח. יש בסרט עשייה קולנועית מאוד קלאסית הנאמנה לשחזור היסטורי מוקפד ולתיאור העובדות צעד אחר צעד עד שמימדי הקנוניה נחשפים לעומקם. מצד שני זו גם עשייה קולנועית שגרתית למדי, שעל אף שהיא שומרת על עניין לכל אורכה, אין בה חידוש של ממש לגבי פרשה שכבר נעשו עליה סרטים בעבר.יחד עם זאת חשיבותו העיקרית של הסרט היא במסריו – כוחה של העיתונות לצאת נגד הממסד ולחשוף את האמת, ההליכה אחר מצפן אנושי וחתירה לאמת של פיקאר גם במחיר אישי כבד שהוא משלם וחשיפת האנטישמיות שהייתה טבועה בחברה הצרפתית עוד הרבה לפני מלחמת העולם השנייה, אנטישמיות שמעלה מחדש את ראשה ברחבי אירופה כיום וסרט זה מזהיר מפני השלכותיה.אז אולי "קצין ומרגל" כבר לא יחזיר את פולנסקי לקדמת הבמה והוא אינו חדשני כסרטיו המוקדמים של הבמאי, אבל כשחזור היסטורי מעניין, בעל חשיבות בימים שטופי שנאה לתקשורת ומנהיגים פופוליסטיים המלבים שיסוע ופילוג בעם, הוא בהחלט מבצע את העבודה כהלכה.