איוואילו חריסטוב הוא מבכירי שחקני בולגריה. הוא כיכב במעל ל-50 סרטים, זכה בפרסים ואף מלמד קולנוע. בשנים האחרונות הוא עבר לצד השני של המצלמה וכעת מגיע לארץ סרטו החדש והמצוין "פחד", הזוכה הגדול בפסטיבל הקולנוע של טאלין לשנת 2020. חריסטוב, שסרטו הראשון נקרא "מהגרים", עוסק שוב באחר ובשונה בחברה הבולגרית השמרנית. בשחור ולבן ריאליסטי הוא משרטט את סיפורה של סווטלנה (השחקנית הנהדרת סווטלנה ינצ'בה) הגרה בעיירה נידחת על הגבול הבולגרי-טורקי. סווטלנה היא אלמנה די מרירה שעולה מדי פעם לקבר של בעלה המשקיף על הים. בית הספר שבו היא עבדה נסגר ומיועד להריסה וככל הנראה תקום עליו שכונת מגורים חדשה.גורלה ישתנה לעד כשהיא תפגוש פליט אפריקאי כהה אור בשם במבה. הוא לא מבין מילה בבולגרית ובני הכפר רודפים אחריו כמו אחרי כל מי שנראה להם שונה מהם. מפקד המשטרה המקומי מסתובב עם צבא הקלגסים האבסורדי שלו ודואג להזכיר לכולם שבולגריה היא בראש ובראשונה של הבולגרים.
פרסומת
סווטלנה הקשוחה, שבעצמה מרגישה כמו נטע זר בכפרה, תאחד כוחות עם הפליט וביחד הם ינסו לחיות באופן נורמלי. אלא שבעיירה קטנה שטופת קסנופוביה, המחשבה שאישה לבנה תארח בביתה אדם כהה עור היא חילול קודש של ממש וסווטלנה ובמבה ימצאו עצמם במלחמת הישרדות אכזרית שגולשת לעיתים לסוריאליזם ולעיתים אף להומור ציני.חריסטוב טוען כי הסרט הוא ניסיון לבחון האם האהבה יכולה להתגבר על כל המכשולים הניצבים בין אנשים שונים. רב הנסתר על הגלוי בדמויות הגיבורים, אך מצוקתם נוגעת ללב והסרט שוב ושוב מוחה על השנאה ועל הרוע האנושי, במיוחד השנאה לאחר ולשונה. "פחד" הוא סרט מתוחכם שמצליח מתוך עוולות החיים להאיר באור הומני אנשים בודדים שכמהים לקשר ובסך הכל רוצים לחזור הביתה בשלום.
הצילום בסרט יפהפה וחודר ללב. חריסטוב סיפר כי בחר לצלם בשחור לבן גם כדי להדגיש את הניגוד בין המורה הבולגרייה הכה לבנה למהגר כהה העור, אבל גם כדי שהצופה לא יופרע על ידי גוונים שונים של אתרי הצילום אלא ייעטף בלבן של השלג הבולגרי הקשוח הנופל מעדנות על אדמת היער השחור והמאיים שלידו גרה הגיבורה.השנה צפיתי בפסטיבל קאן בסרט בולגרי נוסף בשם "נשים בוכות", גם בו וגם ב"פחד" הדמויות החזקות והדומיננטיות הן של נשים שאינן מוכנות להתפשר. חריסטוב כמו אומר לצופה - תהיה אמיץ, תעמוד על שלך, אל תפחד מהשונה ממך - במיוחד אם הצופה היא אישה.
הוויית החיים העלובים בכפרים של בולגריה. הסרט איטי מעט, אך מרתק. על הבורות העוני הלאומנות המיזוגניות ושנאת הזרים באירופה. סרט שמעורר מחשבות עמוקות על החיים והקיום האנושי
