כוחו של הכלב ביקורת סרט

13 שנים לאחר שביימה את יצירתה הקולנועית האחרונה "כוכב בהיר" חוזרת הבמאית הניו-זילנדית ג'יין קמפיון לקולנוע בסרט "כוחו של הכלב". זוהי יצירה מתוחכמת ובעיקר מטרידה המנווטת ביד אמן בין מרחבים בומבסטיים בלתי נגמרים במונטנה של לפני מאה שנה לבין אינטימיות בין הגיבורים. צריך לצפות ביצירה המפעימה הזו בריכוז כדי לא לאבד אף פרט ורצוי לצפות שוב.האחים פיל וג'ורג מנהלים חוות בקר אי שם במונטנה ב-1925 .פיל הוא גבר קשוח, בוקר שמסרס פרים בידיים חשופות. לעומתו ג'ורג' הוא טיפוס סנטימנטלי וכשהוא פוגש את רוז, בעלת בית מרזח, הוא מציע לה נישואים ומביא אותה לחווה שלו ושל פיל. פיל סולד מרוז, בטוח שהיא התחתנה עם אחיו בגלל כספו ומציק לה מתי שאפשר. כשבנה העדין של רוז (קודי סמית' מקפי, "הדרך") חוזר מלימודי הרפואה שלו, פיל מציק גם לו ואז משהו משתנה. "כוחו של הכלב" הוא חגיגה אמיתית לעכברי קולנוע ולחובבי הבמאית, אך לא רק להם. כמו בסרטה "הפסנתר", הוא עוסק באשה המגיעה לישימון וצריכה להתמודד עם גבריות דומיננטית. בנדיקט קמברבאץ' ("משחק החיקוי") בתפקיד האח המאיים פיל הזכיר לי את סם ניל המגלם את בעלה של הגיבורה ב"פסנתר" .קמברבאץ' בהופעה סוחפת מזכיר גם את דמותו של גיבור הסרט "זה יגמר בדם" - אדם סר וזועף המתקשה לקשור קשר עם אנשים סביבו. קמפיון גם חוקרת את המיושב למול הפראי ומייצרת דו-קרב בנג'ואים משלה- כמו ב"גברים במלכודת"- כשפיל מנגן על בנג'ו בהתרסה למול רוז הפורטת על פסנתר (ממש כמו הפסנתר שפרטה עליו הולי הנטר בסרט "הפסנתר" כשרצתה לברוח מהישימון בניו זילנד הרחוקה).קירסטן דאנסט משכנעת בתפקיד רוז שמדרדרת לשתייה בחווה, אבל מי שגונב את ההצגה הוא ג'סי פלמונס (שגילם את בן זוגה של דאנסט גם בסדרה "פארגו" והוא גם בעלה במציאות) בתור האח הרגיש ג'ורג שמנסה כל הזמן להיות בסדר עם כולם. קשה שלא לחשוב על אחים קולנועיים כמו בסרט "קדמת עדן" כשצופים ב"כוחו של הכלב" שלעיתים תופח לממדים מיתיים. על פניו מדובר בעוד מאבק בין קין להבל שתוצאותיו ידועות מראש. אלא שקמפיון היא במאית מתוחכמת והיא מתעתעת בצופה ושומטת את הקרקע מתחת לרגליו. האח ג'ורג' ישנה את התנהגותו כשבנה של רוז יגיע לחווה ולפתע הסרט הופך ממבחן של גבריות רעילה למפגן זהיר של הומו-ארוטיות. כזו שמקורה אולי בחבר הילדות של האח פיל - ברונקו ביל -הבוקר שלימד אותו לרכוב ואף הציל את חייו כששניהם התכרבלו ביחד כדי לשרוד בסופה. הקשר בין בנה של רוז לפיל מבלבל ומאיים ואף יוצר אי נוחות שנוכחת בכל פריים בסרט הגדול מהחיים הזה. אי נוחות שהמוזיקה המייסרת של ג'וני גרינווד רק מוסיפה לה."כוחו של הכלב", המסתיים בצורה היצ'קוקאית, משהו הוא אניגמה המודעת להיותה כמעט בלתי פתירה. האם יש חשיבות למיקום העלילה בשנת 1925 כשהציוויליזציה מגיעה סופית למערב הפרוע? האם המטפחת שעליה עוגב פיל היא המסמלת את תשוקתו הבלתי ממומשת לגברים? והאם הציטוט התנ"כי שעליו מבוסס שמו של הסרט מסביר את מעשיו של בנה של רוז?הסרט מופץ בבתי הקולנוע ולאחר מכן יעלה בתחילת דצמבר בנטפליקס. מומלץ מאוד ליהנות מעוצמתו ומממדיו על המסך הגדול. זה המקום הראוי לצירה עוכרת שלווה זו. יצירה אכזרית ויפהפייה של במאית גדולה.