מאסר בית ביקורת סרט

ברוסיה של ימינו לא קל להיות יוצר קולנוע שמעביר ביקורת על השלטון - גם ברמיזה. קיריל סרברניקוב, במאי "קיץ" ו"השפעת של פטרוב", הוחזק במעצר בית לאחר פרשת שחיתות שהיה לכאורה מעורב בה ואנדריי זוויגינצב זכה לקיתונות של רותחין מהממשל הרוסי לאחר שבסרטו "לוויתן" הופיעה סצנה שבה הגיבורים יורים להנאתם בתמונות של מנהיגי רוסיה (כולל פוטין). לכן יש להעריך את תעוזתו של הבמאי אלסיי גרמן הבן שסרטו החדש "מעצר בית" הוא כולו ביקורת על השחיתות הפושה ברוסיה ומה קורה למי שמעז להתנגד לשלטון. זהו גם לטעמי הנועז מבין סרטיו של היוצר הרוסי המוכשר שמתמחה בעיקר בסרטי ארט-האוס, כמו "תחת העננים האלקטרוניים". דויד (בחירת השם זועקת למרחקים) שילחם בגוליית שהוא הממשל הרוסי - הוא השחקן הגאורגי המוכשר מרב ניניצדה שכבר שיתף פעולה עם הבמאי בעבר. דויד הוא מרצה באוניברסיטה המקומית שיכולה להיות כל פרבר ברוסיה. הוא טוען שראש העיר מושחת ואף מצייר את ראש העיר מקיים יחסי מין עם יען (חיה שכידוע טומנת ראשה בחול-ממש כמו העם הרוסי שמסרב לראות או לזעוק כנגד המערכת השלטונית שאוחזת בגרונו לפי במאי הסרט).ראש העיר מצידו לא נשאר חייב והופך ממותקף לתוקף. דויד מואשם במעילה בכספי האוניברסיטה שבה הוא מלמד ועד שהוא מחכה למשפטו הוא מצווה להיות במעצר בית. ואכן, רוב הסרט מתרחש בדירתו הלא מרשימה, בלשון המעטה, של המרצה המואשם על לא עוול בכפו. לעיתים נדמה שמדובר במניפסט תיאטרלי שכל מטרתו לומר שהאזרח הקטן ברוסיה נרמס תחת המכונה השלטונית ואין מי שיעזור לו. לביתו של דויד עולים לרגל קרוביו וחבריו המנסים לשכנע אותו לוותר ולהתוודות - אמו, גרושתו, הרופא שלו - כולם שמחים להציע לו לוותר על מאבקו וגם עורכת הדין שלו מתייאשת (השחקנית הנהדרת אנה מיכלקובה). כל מפגש שכזה הוא מר-מתוק - חציו קורע לב וחציו אבסורדי והכל מבוים ביד אמן רגישה וצינית של גרמן הבן וניתן לחוש את הכימיה בינו ובין השחקן הראשי שכבר כיכב בסרטיו הקודמים של הבמאי. דירתו של דויד הופכת ליותר ויותר מוזנחת והמאבק שלו רק מסלים, מה שגורם לעימות בינו ובין קצין המשטרה המקומית. על הסרט שורה אווירה תמידית של אסון מתקרב - אווירה שלצערו של הגיבור מתממשת בחלקה.כדי לאפשר לצופה לנשום, מוציא מדי פעם הבמאי את גיבורו מהדירה ואז הוא פוגש את הסטודנטים שלו מצד אחד ומפגינים בורים מצד שני וכל מפגש שכזה הוא פנינה קולנועית שרק מעידה על מצוקתו של האינטלקטואל הרוסי המתייסר בחפותו. דויד מוצא עצמו מנהל שיחות נפש עם הכלב של אמו - כי בסופו של דבר זעקתו נופלת על אוזני בני אנוש שהם חירשים ומאוד אטומים.דויד אינו גיבור שקל להזדהות עמו. הבמאי יוצר דמות שאינה של קדוש מעונה, אלא של אדם בעל פגמים שמנסה לנלחם בטחנות הרוח ברוסיה של ימינו. למרות התרחשותו ברוסיה, זהו סרט עם מסר ואמירה גלובלית לחלוטין. הסרט גם מהדהד בתבונה את המגפה שפוקדת אותנו בכך שהוא מציג התכנסות ביתית והתרחשויות שכולן קורות בדלת אמות. "מעצר בית" הינו סרט לא פשוט, סרט שיש לצפות בו בקפידה והצפייה בסופו של דבר משתלמת. איתי הסרט נשאר זמן רב אחרי הצפייה בו.