התפריט ביקורת סרט

The Menu Movie Review

ליטן לשינר על "התפריט":
"קומדיית אימה חברתית שתותיר אתכם שבעים אבל לא מסופקים"

סרט ארכיון שתף/י

משחק אניה טיילור-ג'וי, ניקולס הולט, רייף פיינס, ג'ון לגוויזאמו במאי/ת מארק מילוד

אימה

ביקורת סרט להתפריט מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"טעם של עוד"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

67.6% בבית

14.7% לא אצפה

17.6%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

סרטו החדש של הבמאי מארק מילוד (הסדרה "יורשים") מוכיח שלפעמים ביצוע ראוותני, קפדני ואסתטי על המסך לא יספיק כשהתסריט לא מספיק זכיר. יותר משקומדיית האימה עוסקת בקולינריה, היא מדברת על דיוק וקפדנות, יצירה בה הכל עומד לפי החוקים. ובכן, אין ספק שבסרטו החדש, "התפריט", הבמאי הבריטי מדגים לנו את עיקרון "נאה דורש, נאה מקיים" ושומר גם הוא על אותה הדקדקנות שהוא בוחר להציג לנו על המסך. אך בשונה מסרטי ה"פודיז" הרגילים, בהם כל פריים פותח לנו את התיאבון; כאן דווקא לא תצאו רעבים (ואולי לא כדאי שתגיעו עם קיבה מלאה) אבל כן תזכו לביקורת נוקבת על החברה, אחת נהדרת אמנם, אבל לא כזו שלא שמענו בעבר (רק לאחרונה ב"משולש העצבות" ו"הלוטוס הלבן") בכל הנוגע לפערי עשירים עניים, אמנות ואובססיה בעידן המודרני. זהו טייק שעשוי היטב, אבל כנראה ישאיר אתכם עם טעם של עוד, ולא בטוח שזה דווקא דבר טוב.מרגו (אניה טיילור ג'וי, "גמביט המלכה") וטיילר (ניקולס הולט בנעלי החנון התורן), יוצאים לחוויה אקסקלוסיבית - שייט לאי שבו יזכו לאכול במסעדה מפוארת של השף המהולל והמתבודד, ג'וליאן סלויק (רייף פיינס, וולדמורט מסרטי הארי פוטר) שארגן תפריט בעל 12 מנות שכולן עשויות מחומרים שאפשר למצוא על האי. יותר משהוא מגיש אוכל סלויק מגיש סיפור, כפי שמתעקשת לציין דמותו הבלתי נסבלת של הולט לאורך כל הסרט. אבל הסיפור הוא רק מסכה לאמת של השף המדופלם, שכבר מזמן הספיק לאבד את האהבה שלו לבשל לאנשים והחליף אותה ברצון לספק אותם וליצור את אותו ה"באזז" שכולם מחפשים היום. המתח גובר כשהמנות הופכות להיות מזעזעות ובסופו של דבר יובילו לסוף קיצוני אבל גם די צפוי.

העלילה מציגה חבורה של אנשים בה לכל אחד יש סוד הרסני, אבל גם כל מייצג עיקרון שנוא אחר שהורס את האמנות של השף. האורחים שלו כוללים מבקרת מסעדות שמילה שלה עשויה לבנות וגם להרוס שם (ג'נט מקתייר) וחברה הסנוב (פול אדלשטיין), כוכב הוליוודי שכבר מזמן עברו ימי התהילה שלו והעוזרת האישית שלו (ג'ון לגוויזאמו ואיימי קאררו), שלושה בחורים עשירים שבטוחים שהכל מגיע להם (רוב יאנג, ארתורו קסטרו ומארק סנט סייר) וזוג בן 60 (ג'ודית לייט וריד בירני). שונה ובולט בנוף. רק מרגו מסרבת לקחת חלק במופע האימים לשם האמנות של סלויק.זוהי לא הפעם הראשונה שג'וי מגלמת את הנערה המרדנית ופיינס הוא הדיקטטור בעל המבט האימתני בעיניים, אבל איזון הטעמים בין השניים באמת עובד ומעניין. פיינס מבצע את המגלומניה הקבועה שלו בצורה טבעית. הוא מפתיע מתוך השקט, מהיר וחד ובעיקר מאיים. למי שבקיא בביוגרפיה של הכוכב, זוהי לא בועה שזרה לו במיוחד, אבל הפעם יש בו משהו סימפטי יותר בתוך כל הסוציופתיות הקבועה. טיילור ג'וי מצליחה לתת פייט שוויוני ומעניקה משמעות לתסריט שלעיתים לוקה בבינוניות.

המקצב של הסרט מאוד נכון וההופך את המסע הצפוי למהנה ומסקרן בתקווה שאולי הפעם נופתע, לצערי אנחנו לא חווים יותר מדי הפתעות כאלה. הבנייה החכמה שכוללת מעבר בין שיחות השולחנות מספיקה כדי לבסס היכרות ושנאה אבל גם רחמים כלפי אותן הדמויות. הצילום גם הוא נהדר ומדגים את אותן התכונות הדקדקניות של השף. אין ספק שמבחינת האמצעים הקולנועיים מילוד משתמש בכל מה שהוא יכול על מנת להביא את התסריט בצורה הטובה ביותר, אבל במבחן התוצאה המאמצים לא מציגים רעיון שייצרב אצלנו אחר כך.הבעיה במסר נובעת בעיקר בו הוא מתפזר לכל הכיוונים. מצד אחד יש פה ביקורת של נותני השירות שמגיחה לרגע על הגרגרנות של העשירים שלעולם אינם שבעים ותמיד רוצים עוד בדמותם של הסועדים, אבל היא נבלעת ברעיון של מרדף של אותם נותני השירות, האמנים בעלי הרעב שגובל לעתים באובססיה שאוכלת אותם מבפנים ולא נותנת להם מנוחה בדמותו של פיינס. בסופו של דבר כולנו מונעים מרעב בחיים האלה, באופן פיזי ומטאפורי. אבל מה קורה כשהרעב הזה מסתיים? השאלה הזו היא גם הבעיה של הסרט. הטוויסט מגיע יחסית בהתחלה כי הוא החלק הקריטי להתפתחות העלילה ופה נשאלת השאלה מה אז? מה יניע אותנו ואת הדמויות פה מלבד הרצון הבסיסי והפשוט מדי לטעמי של"לחיות."התפריט" מצליח לדלג בין סרט מתח לקומדיה אפלה, בזמן שהוא מנסה לגרום לנו להפוך לאנשים טובים יותר. אז נכון, אתם תצאו בתחושה מרוממת, סגירת מעגל אפילו, אבל היא לא כזו מדהימה וחדשנית כמו שהיא ראוותנית. האם זו באמת התחושה שהיינו צריכים לצאת איתה אחרי כל המופע הגרנדיוזי הזה? סוף הסרט מספק פיתרון הגיוני אבל גם קל, אפילו מדי והקלות הזו מורידה מערכו של המסר. אין ספק שמדובר בפספוס שעשוי היטב אבל יכול היה להיות טוב יותר.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

התפריט - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: דורית שטרןגיל: 6430/03/2023 15:09:26

1/10

ממש ממש לא לראות !!! הסרט היחידי בחיי שיצאתי לפני סוף הסרט. אכזריות מזעזעת של אדם מטורף שרוצח אנשים או גורם להם להמית את עצמם. פשוט מזעזע ואכזרי בטירוף !!! לא ללכת לראות.

שם: עומרגיל: 4026/02/2023 22:05:16

8/10