הרעיון לסרט בא לבמאי צ'ן קאייגה מתכנית טלוויזיה שסיפרה את סיפורם של אב ובן מאחת הפרובינציות בסין. הזוג הגיע לבייג'ינג כדי למצוא מורה מתאים לילד - נגן כינור צעיר ומוכשר. הבמאי קאיגה התרשם ממבטו המאושר של האב בעוד הוא יושב מחוץ לבניין ומאזין לצלילי הכינור של בנו הבוקעים מאחד החלונות. האב הכריז בפני כל העוברים ושבים ברחוב: "האזינו - זהו בני שמנגן!". האב סיפר שהוא מבטיח לעשות הכל על מנת להפוך את בנו לנגן הכינור הטוב ביותר בעולם.מערכת היחסים בין האב לבן משכה את תשומת לבו של הבמאי קאיגה. הוא מעלה בסרט "ביחד" סיפור על מסע נדודיהם של אב ובן מכפר עלוב בסין אל בייג'ינג הסואנת, שם האב מנסה למצוא עבור בנו מורה ראוי שיוביל אותו אל התהילה. האב, שהיה טבח ידוע בכפרו, הופך להיות פועל שחור לכל דבר, ועושה ימים כלילות על מנת לפרנס את לימודיו המוסיקליים של בנו הקטן והמוכשר.
פרסומת
מערכת היחסים, בה ההקרבה המוחלטת של האב עבור בנו משמעותית כל כך, הנה מרתקת. הבמאי שואל אותנו, הצופים, מה בעצם מחזיק את שני האנשים הללו ביחד; מה המשמעות של המוסיקה בעיני האב, והאם היא שונה בעצם עבור הבן; מה יגרום לכל אחד מהם להיות מאושר; ומה, בעצם, מחזיק אותם יחד.זהו הסאב-טקסט של הסיפור. העלילה הגלויה לכאורה, מספרת על תהליך בחירת המורה עבור הבן. שני מורים נוטלים חלק בלימוד הבן, והסרט מנסה לבחון איזהו הסוג של המורה הטוב יותר: האם נציג הדור הישן - המורה מלא התשוקה, הנושאת עמה ייצר הרס עצמי, או שמא המורה המודרני, הקר והמחושב, שהנו יותר איש מכירות ולא אידיאליסט.
הסרט מצולם היטב, באופן מדויק ובחן רב. גם בחירת המוסיקה לפסקול נעשתה בכישרון, וישנם רגעים מפעימים לא מעטים בסרט, בהם בחירת הפסקול מעלה את האינטנסיביות הרגשית של סצינה מסוימת לשיא.אבל, עדיין, אלו רק באים לסייע לעלילה ולסיפור. מבחינה זו עושה הבמאי קאיגה עבודה מעניינת, אם כי נעדרת רגש יתר בחלקו הראשון של הסרט. ואולם, בחלק השני של הסרט חלה תפנית מרשימה לטובה מבחינה זו, והסרט תופס מומנטום רגשי, המתעצם לקראת סופו עד לסצינות הסיום המרגשות.סיכום: צילום ופסקול מצוינים; מרגש. 8 בסולם יגאל.
סרט נחמד,לא להיט עקב העובדה שמנסה לשבור את כל המיתוסים של הסרטים הסיניים העממיים הפשוטים והיפים,עם תוכן רב של מלודרמה הוליוודית קלאסית שלא משיגה בכלל את מטרתה.
בינוני ביותר.
סרט גרוע ביותר, פעם ראשונה שאני רואה סרט סיני כל כך דפוק. בד"כ אני מאד אוהבת סרטים סיניים. הסרט לא מגיע אילך בתור צופה, בחלקים גדולים הוא פשוט משעמעמ. יש שמוש באלמנטים סוחטי דמעות אבל גם זה מצער במידה רבה כי נראה כמו תרגיל לעבוד על הצופה ולא משהו אמיתי. סרט סיני שמנסה להיות מערבי ויצא שהוא לא זה ולא זה. תחסכו לעצמכם את זה יש סרטים הרבה יותר טובים בעיר.