השכן שלי אדולף ביקורת סרט

My Neighbor Adolf Movie Review

אור פז על "השכן שלי אדולף":
"המון פוטנציאל שאינו ממומש"

סרט ארכיון שתף/י

משחק דייויד היימן, אודו קיר, אוליביה סילהבי, כנרת פלד במאי/ת לאון פרודובסקי

ישראלי

ביקורת סרט להשכן שלי אדולף מאת אור פז | כתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"חסר אימפקט"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

82.6% בבית

8.7% לא אצפה

8.7%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"השכן שלי אדולף", מאת הבמאי לאון פרודובסקי הוא סרט בעל כוונות טובות, שמציב במרכזו רעיון מעניין: מה היה קורה אם היית מגדלה שהגרוע באויביך הינו השכן ממול? הפוטנציאל הטמון בתסריט יכול להתבטא בשלל ז'אנרים: מתח, דרמה, מדע בדיוני וקומדיה. ב-1997 הצליח הבמאי האיטלקי, רוברטו בניני לביים קומדיית שואה בשם "החיים יפים", אשר זכתה בפרס סרט הזר וכבשה את לבבות המבקרים והקהל. לעומתו "השכן שלי אדולף" רחוק מלממש את פוטנציאל הרעיון.עלילתו מתרחשת ב-1960, בעיירה נידחת בדרום אמריקה, פולסקי (דייויד היימן), ניצול שואה זקן, חי הרחק מההמון. כל חייו התגורר בבדידות ובמרמור גדול עד להופעת שכנו החדש, הרצוג (אודו קייר), המזוהה בעיניו עם דמותו של אדולף היטלר. בעקבות הממצא פונה פולסקי לשגרירות הישראלית שמחליטה להתעלם מדבריו. לאור חוסר העניין פולסקי נחוש בדעתו לצאת למבצע בילוש עצמאי כדי להוכיח את טענתו.

הסרט נשען על גבם של שני השחקנים המרכזיים, דייויד היימן ("טאבו", "הנער בפיג'מת הפסים") ואודו קייר ("איידהו שלי", "לשבור את הגלים" ו"סוספיריה"). שניהם מעניקים אופי לדמויותיהם, אודו קייר מצליח לשלב בין מסתוריות לנעימות (במידת הצורך). לעומתו, דייויד היימן מעורר סימפטיה. יתרה מכך, ניכר כי הרבה השקעה, מאמץ ושיתוף פעולה הובאו לידי ביטוי בתוצר הסופי. למשל: בתי הדמויות היפהפיים מבטאים חזותית את שני הדמויות והניגוד ביניהן. ביתו של פולסקי רעוע, זנוח וחסר כל צבע, לעומתו, מקום מגורי הרצוג מתואר כיציב ומואר.סצנת הפתיחה, מבלי מאמץ מיותר, מבססת את הגרעין הרגשי והאקספוזיציה לדמות פולסקי. כשלאחר מכן, הסרט מתקשה למצוא את הטון הנכון, בעיקר השילוב בין ז'אנרים שונים וסוגיות רבות היוצרים תוצר בו הצופים נשארים אדישים. כך, בשיא הדרמה, דמות אחת מבקשת מהשנייה להוריד את מכנסיה, סיטואציה שעל בסיסה יכולה להיתפס כקומית/אבסורדית אך משוחקת בשיא הרצינות. בנוסף, הסרט מתחילתו אינו חושש משימוש בהומור רדוד.

דוגמה נוספת לחוסר בהירות אנו מוצאים בסצנת הפריצה לבית השכן. האירוע מאבד מהאפקטיביות, כאשר נודע לקהל מוקדם יותר שלהרצוג יש רועה גרמני שישבש את הפריצה. אמצעי המבע הקולנועיים אינם תורמים בהרבה או מרוממים את הסצנה. במידה מסוימת ניתן היה לשחק עם ציפיות הצופים, אך הדבר אינו מתממש. הדרמה לעומת זאת עובדת מצוין, בין אם מדובר בסצנת הפתיחה שצוינה לעיל וההתקרבות ההדרגתית בין שני השכנים.הכוונות הטובות, ערכי ההפקה הגבוהים והמשחק הראוי של שני השחקנים המרכזיים אינם יכולים להציל את "השכן שלי אדולף", בעיקר בשל הטון הלא ברור של הסרט שלא החליט איזה סרט הוא. הדבר השאיר אותי אדיש לגבי האירועים שהתרחשו על המסך. כמו כן, מעטות היו הסצנות שהצליחו במשימות שהציבו לעצמן. הסרט רחוק מלהיות רע אבל הוא גם לא טוב. "השכן שלי אדולף" הוא בעיקר בעל פוטנציאל רב, שאינו ממומש.

אור פז | כתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י