הענקים של אי הפסחא ביקורת סרט

The Giants of Easter Island Movie Review

רפאל (דניאל) תמנה על "הענקים של אי הפסחא":
"יצירה מרהיבה שכורעת לעתים תחת כובד הסמליות שלה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק ניקיטה סקלרוק, קייט קונלין, גברי בנאי, מריה אובנוב במאי/ת דובר קוסאשווילי

ישראלי

ביקורת סרט להענקים של אי הפסחא מאת רפאל (דניאל) תמנה | מבקר וכתב קולנוע

ציון המבקר

"תאווה לעיניים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

83.3% בבית

10.0% לא אצפה

6.7%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"הענקים של אי הפסחא" הוא סרטו החדש של דובר קוסאשווילי, ועלילתו מתרחשת בשנות השבעים המוקדמות באור יהודה, בשכונה של עולים מגאורגיה; פרטים אלה וכתובית אחת שמופיעה מיד עם סוף הסרט מעידים על כך שהסרט הוא אולי יצירת נופי-ילדות אוטוביוגרפית, וגם שירת רקוויאם. הסרט מתאר את עולמן של שתי משפחות בבניין במועצה המקומית, ובתוך זה שתי פרשיות אהבה, האחת בין שני ילדים, זאזא וזהבה, והשנייה בין מדיאה (אחותו הגדולה של זאזא), חיילת יפהפייה, לבין ואז'ה, צעיר שרמנטי שהוא בריון מסוכן ומפלצתי, וגם פייטן ופילוסוף. מבחוץ התפאורה היא של ישראל של הימים ההם; מבפנים התפאורה היא קווקזית לחלוטין. מין, אוכל, רגשות וכסף שולטים באופן כמעט חופשי בעולמה של קהילה שהיא סקפטית ביותר לגבי ערכי הדמוקרטיה הליברלית, ומקדשת באופן מודע ומפוכח לטעמה את עולם הפרימיטיביות השבטית. הסרט הזה הוא מבט ער על האדם ועל ישראל; אין בו נימוס וצדקנות פרוגרסיביים, אבל גם אין בו הסוואה של הטבע הנורא ושל כמה יתרונות של החברה השבטית.מוטיב מרכזי בסרט הוא אחד מקלפי חוברת איסוף הקלפים הפופולרית מאותם ימים, "העולם המופלא". פלאי האמנות, הטכנולוגיה, המדע, הטבע – וגם הנורא שבעולם, כמו יצורי הטרף הכבירים שבו. הקלף הנדיר, "הענקים של אי הפסחא" משמש כמכשיר לפעימות חילופין של מזומנים ונשיקות אוהבים. גם אלבום האיסוף הוא ביטוי לאגירה קדמונית של יופי ושל מסחר ותחרות חייתית. להרבה מהדמויות בסרט שמות יווניים עתיקים, והן נוהגות כאלילי יוון במיתוסים שלה, מפוארים וגחמניים. הסרט הזה הוא על שליטה, על כבוד ועל גאווה פגועה; ועל הניגוד שבין רוך וקירבה לבין יריבות ועימות, שמאפיין את האנושות.

הטרף והבשר הם גם מפחידים וגם מעוררים ומושכים בעולם הזה; זאזא צריך להסתכן ולהיכנס לביתו דרך החלון ולגנוב כסף, כדי להשיג את הקלף הנחשק ולהמירו בנשיקת שפתי האהובה שהוא חפץ בה. אבל בעולם הזה צריך גם לעמוד במילה; מילה אמיתית היא מילה של "גבר", אחרת זאזא לא מדבר יותר עם החבר'ה שלא עושים איתו סחר חליפין הגון בקלפים; אחרת זהבה לא מדברת עם זאזא, שלא מודה שגנב כסף וטפל זאת על אחיו. הגבר הוא גם כאוס, וגם נדרש ממנו להיות סדר. זהו עולם של אתנן בעבור דברים שאנשים חפצים בהם ומימוש צרכים בסיסיים. העולם עובד בשיטת המקל והגזר, לא בשיטת הדמוקרטיה והחינוך המעודן לתרבות; אולטימטומים וסחטנות הם שיטה חברתית בכל תחום.הנשים בסרט גם נמשכות לקוד הזה, אבל גם מורדות בו. יש מאבק אדיר בעולם הזה בין גברים לבין בניהם, וגם בין המינים. הזיקנה בו היא עול על הפוטנטיות של החיים, ואם אין בה מין, אז זוללים במקום – בעיקר בשר. אבל אולי זה לא בגלל טבע יצר-האדם? אולי זה בגלל טראומות מלחמה ובגלל רעב במחנות, בגלל מה שעבר ה"סבא" (גברי בנאי) אצל הק.ג.ב.? אולי את כל ה'הפרעה' הקהילתית כולה אפשר לרפא? אחיו של יאשה (אביהם של זאזא, מדיאה ודוד) לא רוצה לעלות אליו הביתה כי הוא פוחד ממנו, בגלל ש"יצר הרע חזק לא פחות מהיצר הטוב", והוא לא מסוגל שלא להביט בישבן של אשתו של אחיו.

הסרט חותר לפשרה בין מנטליות השבט לבין הקידמה. כמו לכוח גם לכסף מעמד קדוש גלוי בעולם הזה. ישראל תוקרב בדרך כלל בעבור המשפחתי והאישי, אבל יש גם רצון מהוסס להשתלב בה ולהיות אנשים מודרניים שמושקעים במוסדות והשכלה. חלק מבני המשפחות, כמו יאשה, חפצים להשתמש בכספי עמל והלוואות עבור הלימודים של מדיאה לרפואה ברומניה, וחלק אמיד יותר, כמו ה"סבא" ואז'ה מנסה לסכל זאת ובכוחם לתת לה כספי נדוניה לחתונה, כי "איך תיראי עוד שש שנים ומי ידאג לך אז?". וגם היא מתלבטת, גם כי היא מעריצה קידמה ועצמאות, אבל גם את דמות הקיסר הנצלן של ואז'ה. ואולי גם כי הכבוד המשפחתי והדאגה לכיסוי חובות אביה חשובים יותר מהלימודים? מדיאה מתעקשת שוואז'ה ייסע איתה לרומניה, והוא בטוח שהיא צריכה להיות שפחה בביתו כשהוא "עובד" (כלומר מאיים על אנשים ומתפרנס מהפחד שלהם).יאשה הוא רך עד אין קץ כלפי בנותיו ואשתו, אבל גם הוא לא מגן על ליבן ועיניהן כשהוא מעניש את בניו כדי ללמד אותם משהו שהוא בין מוסר, לבין כבוד לאב. זהו עולם שמקריבים בו את הרך שבגבר. הוא מתעלם מזעקות רעייתו שמנסה להגן על בניה. לכן נשים עושות כאן שימוש כוחני ביופיין, והמקום שיש בסרט ליופי פיזי הוא גלוי לגמרי, ואפילו הופך לסדין-דגל עטור כתם דם בתולין עגול, שתולה ממרפסתו של ואז'ה לאחר נצחון מיני, לגאוות אמו ולעיני השכונה הצוהלת.ובנוגע לעבודת הבימוי בסרט, המשחק, הצילום, והעריכה; עיצוב-התלבושות, התאורה, התפאורה – הכל עשוי באופן המהוקצע ביותר האפשרי. לפעמים הסרט מרגיש כמו שילוב של אלמודובר ושל קוסטוריצה; ייתכן גם שזה גולש למנייריזם ושהסמליות העשירה באה לעיתים על חשבון ממשותה של העלילה והיא מתחילה לשעמם. בכל מקרה, כדאי מאוד לצפות בו: הסרט הזה הוא בעיקר כיף טהור, ובעידן אחר יכול אולי היה להפוך ל'סרט פולחן', לאחר מספר תיקונים.

רפאל (דניאל) תמנה | מבקר וכתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

הענקים של אי הפסחא - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: יוסי שטורםגיל: 6208/02/2024 00:19:50

6/10

עשוי לא רע, אבל בהחלט אפשר לוותר. זה לא קוסטוריצה, והסיפור פשוט משעמם, ולפעמים אפילו מגוחך. אפשר להבין את דובר, שמנסה להציג את העדה הגיאורגית באור אוהב אך גם מתעב. זה לא ממש עובד, והדמויות נראות בעיקר מיושנות ומנותקות. יש לכם דברים יותר טובים לעשות.

שם: שריתגיל: 4616/11/2023 08:03:53

2/10

בעיני הסרט גרוע, משעמם, כבד, איטי, יצאתי אחרי שעה, גם חברתי ועוד הרבה אנשים , רובו בשפה הגרוזינית, התעללות בילד , המואשם בגניבת כסף מארון בגדים בביתו, מגלחים לו את השיער , ילדים מתעללים בו בבית ספר, שופכים עליו עוגה, בננה, רטבים, מעמידים אותו בעונש ליד תורן הדגל , יש סרטים ישראלים איכותיים זה על הפנים.

שם: ברברה סימוןגיל: 7007/11/2023 23:37:24

9/10

לגמרי סרט מעניין ולא צפוי ומאוד נוסטלגי. הצצה לעולמן של משפחות גרוזיניות בשנות השישים עם כל האפיונים לעדה מרתקת זו , התרבות, המעמד של הגבר והפרימיטיביות. אני אהבתי וממליצה לצפות בסרט.

ל 11 ביקורות גולשים נוספות

קישורים