קרב אוויר ביקורת סרט

סרטים על טייסים ועל קרבות אוויר פופולריים מאד בקולנוע העולמי וגם על המסך הקטן, בין אם אלו סרטים המתארים את עלילות הטייסים בזמן מלחמת העולם השנייה כ"מפצחי הסכרים" או בין אם זהו סרטו המבריק של יוצר האנימה מיאזאקי, "פורקו רוסו". גם היו מספר סרטים על הטייסים השחורים הראשונים בזמן מלחמת העולם השנייה כמו The Tuskegee Airmen (1995) ואותו סיפור כמה שנים לאחר מכן עם Red Tails (2012). ועכשיו הגיע זמנם של הישראלים להוכיח שגם הם מסוגלים ליצר סרט בסגנון "הרפתקה בשחקים".הקולנוע הישראלי כמעט ולא תיאר את עלילותיהם של חיל האוויר וטייסי הקרב. ייתכן והסיבה לכך היא תקציבית כי על פניו עלות צילום קרבות אוויר יקרה מאוד. לאור זאת הסרט "קרב אוויר" של רועי הורנשטיין שעולה כעת לאקרנים צועד על קרקע כמעט בתולית. הסרט מציג את הנעשה בטייסת של חיל האוויר בימים שקדמו למלחמת ששת הימים שבוצע בה מבצע מוקד המהולל, שבו השמידו טייסי חיל האוויר את רוב מטוסי צבאות ערב כשאלו עוד על הקרקע. סרטים על לוחמים נעשים בדרך כלל במסגרת מאוד מסוימת. ישנם הסרטים שנועדים לספק בראש ובראשונה בידור ולהרים את המורל הלאומי כמו "אהבה בשחקים". בסרטים אלו אין התלבטויות של הגיבורים לגבי דרכם והאויב בקושי נראה על המסך. צריך הרבה יותר תעוזה כדי ליצור סרטים המציגים קולנוע רב רבדים, כמו שיצר איסטווד ב"גיבורי הדגל" וב"מכתבים מאיוו ג'ימה" שם הציג את מורכבות המלחמה ואת הכאוס השורר בה תמידית. כך גם יצירת המופת של פרנסיס פורד קופולה, "אפוקליפסה עכשיו" או "פלאטון" של אוליבר סטון המתארים את התופת של וייטנאם."קרב אוויר" צועד בדרך בטוחה וגנרית של סרטים בסגנון "אהבה בשחקים". מאור שוויצר ודניאל ליטמן המצוין הם שני טייסי קרב קשוחים. שוויצר לוקח סיכונים של ממש כמו דמותו של טום קרוז ב"אהבה בשחקים" ואילו ליטמן הוא השקול יותר. בטייסת שבה הם נמצאים יש מפקדים קשוחים וחיילות נאות שמזילות ריר על בחורינו המצוינים ויש גם את דמותו של האיש הטכני (המעט נלעג) הוותיק שמתפקד לעיתים כאתנחתא קומית. שני הטייסים יריבו ובסוף (הפתעה) ישלימו ויהפכו לצוות מנצח. אין צורך לחפש עומק בסרט כי הוא לא מתיימר לספק כזה. מה שכן הוא מציע לצופה ובשפע אלו קרבות אוויר מרשימים והרבה גאווה לאומית. רק בזכות סצנות הקרב המרשימות שווה לצפות בסרט ולהבין שזוהי דוגמה מצוינת איך ניתן לעשות בישראל סרט שלא חסר לו הגרוש ללירה. "קרב אוויר" בהחלט מזכיר סרטים כמו "נשר הברזל" וומצליח לספק לצופה בידור מהודק ומקצועי.15 שנים רועי הורנשטיין התסריטאי/במאי ניסה להביא את הסרט אל המסך הגדול עד שהוא קיבל מימון. אודיסיאה של ממש שבסופה נמצא סרט ראוי שמעורר אופטימיות לגבי עתיד הקולנוע הישראלי. אין כאן אמירה או קולנוע יוצא דופן ויתכן שעודף הפטריוטיזם יצרום לחלק מהצופים, אבל "קרב אוויר" הוא בדיוק מה שהקולנוע הישראלי צריך - מוצר בידורי שלא מתבייש בהיותו כזה ואם הוא גם קצת יעשה טוב לצופים במישור הלאומי - מה רע בכך?