אני עדיין כאן ביקורת סרט

בשנים 1964 עד 1985 שלטה בברזיל כת צבאית ביד רמה. התקופה הזו מכונה "הדיקטטורה של ברזיל" ובמהלכה הופרו זכויות האזרח שוב ושוב, המשטרה החשאית הפעילה טרור ועינויים ואנשים רבים פשוט נעלמו מבתיהם. לא מעט סרטים נעשו על תקופה חשוכה זו וביניהם "השנה שבה הוריי יצאו לחופשה" ו"נשיקת אשת העכביש" הנפלא. כעת מגיע לאקרנים הסרט אני עדיין כאן" המבוסס על סיפור אמיתי ומצמרר שמתרחש בעבר האפל של המדינה הדרום אמריקאית.וולטר סאלאס, הזכור לטובה מהסרטים "תחנה מרכזית ברזיל" ו"דרום אמריקה באופנוע", מביים את "אני עדיין כאן" בתנופה המאפיינת אותו ובריאליזם מצמית שגורם לצופה לא אחת להצטמרר בכיסאו. העלילה עוקבת אחר רובן פייבה, פעיל פוליטי וחבר קונגרס, שגר עם אשתו וחמשת ילדיו בסמוך לחוף ציורי .פייבה, למרות הסכנה שבפעילות המנוגדת למדיניות הממשל, ממשיך לסייע למהגרים פוליטיים. יום אחד מגיעים אנשי המשטרה החשאית ומצווים עליו להצטרף אליהם לחקירה. כשהוא מבושש לחזור אשתו מתחילה לנסות ולברר מה עלה בגורלו ומיד גם היא ובתה נעצרות. האם נשארת בתא מעצר קרוב לשבועיים ובדרך לא דרך משתחררת וחוזרת לביתה. בעלה נעלם כאילו שהאדמה בלעה אותו. את כל תיאור היעלמות הבעל ולקיחת האישה והבת לחקירה מציג הבמאי בקורקטיות וריאליזם נוקב, וזיעה קרה הולכת ומציפה את הצופה שמתחיל לחשוב מחשבות על כך שבעוד מקומות בעולם זכויות האזרח הולכות ונרמסות ומי יודע? אולי גם הוא יילקח מביתו ביום בהיר אחד.פרננדה טורס הנהדרת, שזכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה כרעייה וכאם בסרט (וכעת מועמדת לאוסקר), מצליחה להעביר באופן מצוין את דמותה של אישה שעולמה חרב עליה אך היא לא נשברת ומהתהום מתחילה להיאבק למען החזרת בעלה או לפחות לקבל מידע על מקום הימצאו (או קבורתו). קשה שוב שלא לחשוב על משפחות חטופינו שמחכות בביתן לכל אות חיים מיקיריהן ומסרבות להתייאש. טורס ממש נטמעת בתפקיד ובסצנה אחת מדהימה היא מתקלחת וחושפת את גופה ואת נפשה המיוסרת למול הצופה. "אני עדיין כאן" הוא סרט שברובו כאילו לא קורה דבר, אבל מתחת לפני השטח הכל קורה. הציפייה מורטת העצבים לבעל שאולי ישוב ואולי לא מהלכת אימים על המשפחה שנעה בין ייאוש לתקווה. סיום הסרט מרגש עד דמעות וכולל גם את אמה של השחקנית הראשית פרננדה מונטנגרה (שבעצמה הייתה מועמדת בעבר לאוסקר על סרטו של סאלס "תחנה מרכזית ברזיל") וסוגר מעגלים רבים, אך משאיר את הפצעים מתקופת הדיקטטורה פתוחים ומדממים."אני עדיין כאן" מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ואף נכנס לעשיריית המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב, והוא ראוי לכך בהחלט. הסרט משאיר את הצופה על קצה המושב ומספק לו חוויה קולנועית מרשימה - והרבה מעבר לכך.