אחת ההפתעות הגדולות של השנה האחרונה בקולנוע בארץ הייתה ההודעה על הפצת סרט הביכורים של כריס סטאקמן, "לשחרר את השדים" (Shelby Oaks). סטאקמן הוא מחלוצי מבקרי הקולנוע ביוטיוב, עם מיליוני משתמשים רשומים, שהקים את ערוצו כבר בשנת 2009 ומאז ממשיך להעלות ביקורות באופן קבוע. במרץ 2023 הכריז על קמפיין מימון המונים לסרט עלילתי באורך מלא, שהגיע ליעדיו תוך יממה ואף גייס 1.39 מיליון דולר – לעומת המטרה הצנועה של 250 אלף. הצילומים החלו כבר בחודש מאי של אותה שנה, אך תהליך הפוסט-פרודקשן נקטע במהלך 2023 בעקבות שביתת איגודי השחקנים והתסריטאים. לקראת בכורת הסרט, שהתקיימה בשנה שעברה בפסטיבל הז'אנר "פנטזיה" הקנדי, הצטרף יוצר הקולנוע מייק פלאנגן ("חייו של צ'אק") באופן מפתיע כמפיק בפועל של הסרט.ההפתעות סביב "לשחרר את השדים" לא הסתיימו שם. זמן קצר לאחר ההכרזה על הבכורה, הודיעה חברת ההפצה הבינלאומית ניאון – שסרטיה זוכים כבר שש שנים ברציפות בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן – כי רכשה את זכויות ההפצה. באפריל האחרון נודע שניאון אף הכפילה את תקציב הסרט כדי לצלם חלקים ממנו מחדש, לאחר שקיבל תגובות מעורבות בהקרנותיו הראשונות.
פרסומת
הגרסה הסופית הוקרנה לראשונה בפסטיבל ז’אנר נוסף, "פנטסטיק פסט" האמריקאי. סיפור הפקה כזה נדיר גם בקולנוע העצמאי, שכן מעטים המקרים שבהם יוטיוברים מפורסמים מצליחים להפיק סרטים עלילתיים שמגיעים לבתי הקולנוע. (האחרים שעשו זאת הם האחים פיליפו, שמאחורי "נגעת נרצחת" ו"להחזיר אותה"). אותם יוצרים, שהתחילו מקמפיין מימון המונים, זכו רק בשלב מאוחר בתהליך ההפקה לתמיכה מחברת ענק כמו ניאון. עם זאת, התוצר הסופי של סטאקמן מאכזב למדי בהתחשב בנסיבות ההפקה יוצאות הדופן שלו.עלילת "לשחרר את השדים" סובבת סביב היעלמותה של יוטיוברית בשם ריילי ברנן, שהייתה פעילה בערוץ בשם "פרנואידים מהעל-טבעי" דמות בהשראת לורה פאלמר מ-"טווין פיקס". עקבותיה האחרונים נצפו בעיירה הנטושה שלבי אוקס שבאוהיו. הסרט נפתח בפורמט מוקומנטרי המציג את היעלמותה – קטע שהיה יכול לעבוד היטב כסרט קצר בפני עצמו. לאחר מכן מופיעה רשימת הקרדיטים, והסרט משנה את סגנונו ועובר לאימה על-טבעית קלאסית. מיה, אחותה הגדולה של ריילי, מחפשת אחריה במשך יותר מעשור, עד שמגיעה לידיה קלטת המשלימה תיעוד חסר משלביה האחרונים של ריילי בעיירה – תיעוד המעיד על התערבות של ישות על טבעית. סיפור הבסיס נכתב במשך סוף שבוע אחד על ידי סטאקמן ואשתו, בעת ששהו בבקתה מבודדת ביער וצילמו סרט קצר.
למרות סיפור הרקע המרתק והעלילה המסקרנת, "לשחרר את השדים" מציע חוויה שברובה מהדהדת את ההשראות הרבות של סטאקמן, ההולכות הרבה מעבר לדייוויד לינץ'. מהרגע שבו מסתיימת הפתיחה, סגנון הסרט שואב ישירות מבמאים כמו ג'יימס וואן ("לזמן את הרוע"), סם ריימי ("מוות אכזרי"), ארי אסטר ("תורשתי"), ריצ'רד דונר ("אות משמיים") ואחרים. מעריצי אימה רבים יזהו קלישאות רבות באופן שבו נבנות הסצנות כדי להפחיד את הצופים, ותפניות העלילה נלקחות כמעט במישרין מההשראות - ובכך הורסות כל ניסיון להפתיע או לבנות מתח אמיתי. המערכה השלישית נפגעת במיוחד כתוצאה מכך, כשהיא נכשלת בניסיונה לנפץ ציפיות.ובכל זאת, צפייה עם ציפיות מתונות עשויה להיות מהנה. ניתן למצוא בסרט עשייה קולנועית מרשימה המעידה על עתיד מבטיח עבור סטאקמן כבמאי. קמיל סאליבן ("האיש במצודה הרמה") מרשימה בתפקיד מיה, כשהיא ממחישה בכישרון את געגועיה העמוקים לאחותה האבודה. לצדה מופיעים גם אורחים מוכרים, בהם קית’ דייוויד ("היצור") כסוהר לשעבר, ואף יוטיוברית האימה Spooky Astronauts, הזוכה להופעת אורח קצרה במונטאז' המוקומנטרי שבפתיחת הסרט."לשחרר את השדים" הוא סרט מהנה למרות מגרעותיו, שרובן נובעות מחוסר מקוריות. ההשקעה המשמעותית של המפיק בפועל מייק פלאנגן וחברת ניאון ניכרת בכך שהסרט אינו נראה כלל כבעל תקציב דל או כתוצר של מעורבות חובבנית. בהתחשב בכך שמדובר בסרט עצמאי בעל סיפור הפקה ייחודי כל כך, הוא ראוי לצפייה על המסך הגדול - אם לא בזכות איכויותיו, אז לפחות כהצבעת אמון ביצירה עצמאית של יוצרי קולנוע שאפתניים.