סרט ההמשך לשובר הקופות מהחורף הקודם, המבוסס על המחזמר הפופולרי מברודוויי, מחזיר את כוכביו לרגע שבו הסרט ההוא הסתיים. גלינדה (אריאנה גרנדה) ממשיכה לשקר לכל העולם שהיא בעלת כוחות של פייה טובה ואלפבה (סינתיה אריבו) ממשיכה להילחם על ארץ עוץ טובה יותר. כבר מסצנת הפתיחה ברור לחלוטין מה היתה כוונתו של הבמאי ג'ון מ. צ'ו כאשר גלינדה נלחמת נגד חיילים המעבידים בפרך חיות על בניית שביל האבנים הצהובות. כן, אותו שביל אגדי שכולנו גדלנו עליו כשביל הקסום שמוליך את דורותי אל הקוסם, הוא בעצם אחד מסימני הרוע והעבדות תחת שלטונו הדיקטטורי של הקוסם (ג'ף גולדבלום) והמושכת בחוטים מאדאם מוריבל, המכשפה הבאמת רעה (מישל יאו). ניואנסים דקים אין בסרט הזה, גם עומק רעיוני לא בנמצא. הכל ברור לחלוטין אפילו רגש אמיתי אין בספקטקל הקולנועי הסינתטי.הסרט הראשון הכניס 757 מיליון דולר ברחבי העולם. הוא הפתיע וזכה בשני פרסי אוסקר ושני פרסי באפט"א. האם הקסם יעבוד בשנית ואולפני יוניברסל יזכו להכנסות דומות עבור ההמשך? אתר המכירות Fandango, שדרכו מרבית רשתות בתי הקולנוע בארה"ב מוכרות כרטיסים טוען שמדובר בכמות שיא של מכירות מוקדמות, אז יש סיכוי שכן.
פרסומת
הסרט הנוכחי קצת יותר נסבל כי הוא קצר יותר, מהודק יותר ומתקדם הרבה יותר מהר. גרנדה ואריבו עדיין זמרות נפלאות והביצועים הווקאליים שהן מספקות לשירים מכפרים על עצם העובדה שמרבית השירים בסרט הנוכחי (כולל שני השירים שנכתבו להן) נשכחים בתום הביצוע שלהן.המחזמר "מרשעת", שעובד על פי הרומן של גרגורי מגווייר, הפך לסנסציה תרבותית בתחילת שנות ה-2000, ואיתגר את תפיסת השחור-לבן של "הקוסם מארץ עוץ" לגבי הגינות ורשע. הסרט מלפני שנה שאורכו היה שעתיים וחצי כיסה את המערכה הראשונה. אורכו של סרט הנוכחי, המכסה את המערכה השנייה, הוא שעתיים ורבע. אורך המחזמר עצמו על במות ברודוויי הוא רק שעתיים חצי. הן הורחבו בפאר נוצץ וצבעוני עם שירים ארוכים, פעלולים, תלבושות ותפאורות מפוארות, והמון אבל ממש המון CGI. הלב הפועם של המחזמר, שעוסק בשברון לב של שתי חברות שגורלן מפריד ביניהן והן נשלחות לדרכים שונות, כמעט ולא מורגש בסרט המלאכותי הזה.
סינתיה אריבו היא זמרת מבריקה ושחקנית שכיכבה על במות התיאטרון החשובות בעולם וזכתה על כך בפרס הטוני. הנוכחות התיאטרלית שלה לא בנויה למסך הקולנוע, מה שהופך כל מימיקה בפניה למוגזמת. בסרט הנוכחי אפילו אין לה שיר בולט אחד, אך היא מבצעת את כולם היטב. גם מערכת היחסים שלה עם ג'ונתן ביילי המקסים, המגלם את פיירו הלוחם האמיץ ששתי המכשפות מאוהבות בו, נראית בלתי אמינה. ממש קשה להאמין שהשניים מאוהבים. הדרמה קורעת הלב שהם חווים לקראת סוף הסרט לא באמת נוגעת ללב.גרנדה ממשיכה לספק הופעת משנה מלאת חן, כמו שרק כוכבת פופ בעלת מודעות עצמית מסוגלת לעשות. היא ערמומית, יפה, פופולרית ואוהבת להיות נאהבת על ידי ההמונים. המחשבה על סיכון מעמדה החברתי כדי למרוד בשחיתות של עוץ גורמת לה אי-נוחות. היא מגלמת את הפשרה בין הטוב לרע, את דרך האמצע, אותה דרך של אבנים צהובות שהאנושות מעדיפה פעמים רבות לצעוד בה במקום להילחם ברוע המוחלט. אפילו יש שיר שלם, כולל מחווה ל"דיקטטור הגדול" עם ג'ף גולדבלום, גרנדה ואריבו, אבל אי אפשר לברוח מהמציאות גם אם מאוד רוצים. הבעיה המרכזית היא שהקונפליקט הוא לא ממש קונפליקט ודמותה של גלינדה כתובה באופן כה רדוד, כך שגם גרנדה, אפילו אם היא מסוגלת ומתאמצת לא מעט, לא מצליחה להפוך את הפיה הטובה למעניינת. לפחות היא משעשעת ושרה בכישרון רב.גם בסרט הנוכחי ג'ון מ. צ'ו עושה עבודת בימוי מקצועית. הצד הטכני שכולל את העיצוב, התלבושות, אנימציית ה-CGI של החיות, הכל מאוד מרשים ומרהיב עין על גבי המסך הגדול. אבל, ויש אבל גדול, לא משנה כמה מחוות קולנועיות לסרטי עוץ או לקלאסיקות קולנועיות אחרות יהיו בו, לא משנה כמה מסרים חברתיים ופוליטיים חשובים יהיו לסרט (ויש רבים מהם), אם הדרמה עצמה שצריכה להחזיק אותנו במתח לא מעניינת, אם הקונפליקטים של הדמויות לא עמוקים ומורכבים, ואם הסרט מרגיש ארוך מעבר לשעתיים ורבע - כנראה שיש כאן בעיה הרבה יותר עמוקה. היא מתחילה כבר בתסריט המרושל עם ההחלטה השערורייתית להפוך שעתיים וחצי של מחזמר תיאטרלי לכמעט חמש שעות של סרט המחולק לשניים. לפחות הפעם הסרט קצר יותר.
שלח/י
ג'ף גולדבלום
מישל יאו
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות