הבמאי הנורווגי יואכים טרייר ממשיך לחקור את נבכי הנפש האנושית בעדינות ובדיוק מרשימים גם בסרטו השישי במספר באורך מלא, "ערך סנטימנטלי". זהו גם שיתוף הפעולה השלישי של טרייר עם השחקנית רנטה ריינסבה, שבימים אלו ניתן לצפות בה בתפקיד הראשי בשובר הקופות המפתיע "באקרומס". ריינסבה החלה את הקריירה שלה כאשר הייתה לה שורה אחת בלבד בסרטו השני של טרייר, "אוסלו, 31 באוגוסט". בסרטו החמישי "האדם הגרוע בעולם" היא כבר הופיעה בתפקיד הראשי ועליו גם זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן. חלפו חמש שנים, והשנה היא הייתה מועמדת לאוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בדרמה המשפחתית המרגשת הזו, שזכתה בפרס הגראן פרי (Grand Prix) בפסטיבל קאן 2025 ואף פתחה לפני כשנה את פסטיבל ירושלים בטקס החגיגי בבריכת הסולטן.את התסריט כתב טרייר עם שותפו הוותיק אסקיל פוגט, שכתב איתו את מרבית התסריטים לסרטיו. גם הפעם מדובר ביצירה קולנועית עמוקה, שקטה ומרהיבה; חקירה אינטימית ומרגשת של תא משפחתי לא מתפקד. "ערך סנטימנטלי" הוא יצירה קאמרית אינטימית שצריכים לראות באולם קולנוע חשוך, כדי לתת לניואנסים הדקים שלו לחלחל מתחת לעור. מדובר בסרט שכול-כולו נשען על המורכבות של מערכות יחסים אנושיות בין שתי אחיות לאביהן. כל אחד סוחב איתו זיכרונות, וכל אחד רואה את אותם זיכרונות מנקודת מבט שונה. זהו גם סרט על כוחה המרפא של האמנות, אך הוא שואל: האם אמנות באמת יכולה לרפא?
פרסומת
העלילה מתמקדת בגוסטב בורג (סטלאן סקארסגארד), במאי קולנוע מפורסם ששב לחיי בנותיו לאחר מות האם. גוסטב נטש את אשתו ובנותיו לאחר שיצר סרט שזכה בשלל פרסים לפני 15 שנה, וכעת הוא חוזר בניסיון לתקן את הגשרים השרופים שהותיר אחריו. מטרתו האמיתית היא ללהק את בתו הבכורה, נורה (רנטה ריינסבה), שחקנית מצליחה בנורווגיה, לתפקיד שכתב עבורה, אך היא מסרבת. לעזרתו מגיעה כוכבת קולנוע אמריקאית, רייצ'ל קמפ (אל פאנינג), אותה פגש בפסטיבל סרטים. היא מעוניינת לעבוד איתו ולגלם את התפקיד שהוא ייעד לבתו.לגוסטב יש גם בת צעירה בשם אגנס, בגילומה של אינגה איבסדוטר־ליליאס, וגם לה יש תהיות לגבי אביה. בצעירותה השתתפה באותו סרט שזכה להצלחה גדולה, אך מאז נטשה את עולם המשחק והתרחקה מאור הזרקורים. נראה שהעבודה לצד אביה הרחיקה אותה מהמעגל המשפחתי הבוהמייני. "ערך סנטימנטלי" מנסה לתאר את הדינמיקה הכואבת שנוצרת בין שלוש הנשים הצעירות לבין גוסטב, שמבין שימי התהילה שלו מאחוריו ולא נותרו לו עוד הזדמנויות רבות לבצע קאמבק אמנותי. מערכות היחסים בין שתי הבנות המתנכרות לבין השחקנית הצעירה המחפשת דמות אב אצל הקולנוען המזדקן מהוות את ציר הסרט ומניעות אותו קדימה.
טרייר אינו מפחד מהכאב, כל סרטיו עוסקים בו בדרך כזו או אחרת, אך הפעם נראה שהוא מצליח לעסוק בו בצורה הניתנת לעיכול על ידי הצופים. אולי זה מפני שהקהל הרחב נוטה לחבב דרמות על מערכות יחסים לא מתפקדות בין הורים לילדיהם, וכאשר מעורב בכך הזוהר של עולם המשחק והבוהמה, על אחת כמה וכמה. טרייר ופוגט משכילים לכתוב דיאלוגים שבורים שמתפרקים עוד לפני שהגיעו לסיומם, ממש כמו הדמויות השבורות ששולחות מבטים חצויים, מפוחדים וכואבים. נראה ששתי הבנות מנסות להימלט מכלאו של אביהן, מהבית המשפחתי הישן באוסלו שמלא בהיסטוריה, בסודות ובמשקל רגשי של כל מי שחי בתוכו בעבר ובהווה.עם כל הכבוד לטרייר, הסרט הזה זכה להצלחה לא רק בזכות התסריט והבימוי. יש בו שלוש שחקניות ושחקן אחד, וכולם נמצאים בשיאם. סקארסגארד, שזכה על תפקידו בגלובוס הזהב, מעניק פרשנות רב-שכבתית של אדם יהיר המסתיר פגיעות מאחורי אגו מנופח. אופיו הופך אותו לקורבן של עצמו; הוא כבר עייף מהניסיונות להרעיף מקסמו האישי, והדיכאון מתחיל לבצבץ מתוכו. אל חגיגת המדוכאים מצטרפת ריינסבה, שאוחזת בכמה מהרגעים הרגשיים הנועזים והמורכבים ביותר בסרט כבתו השחקנית שחשה שאביה התנכר לה כל חייה. ריינסבה, כמו תמיד, מצליחה למצוא בכל תנועה קטנה עולם שלם. אל פאנינג מביאה לדמותה של רייצ'ל נוכחות נוצצת אך גם עדינות מפתיעה. נוכחותה כשחקנית הוליוודית היא שמאפשרת לגוסטב הוותיק והאמנותי להוציא לפועל את פרויקט התשוקה שלו, כשם שניתן להניח שכוח הכוכבות הנוכחי של פאנינג סייע לטרייר עצמו לגייס את התקציב לסרט.אך מעל הכל, ההפתעה האמיתית של הסרט היא אינגה איבסדוטר־ליליאס בתפקיד אגנס, האחות הצעירה. שחקנית פחות מוכרת זו מעניקה ביצוע עמוק, שקט ומרגש, שגונב בשקט כל סצנה שבה היא מופיעה. ארבעת השחקנים היו מועמדים לפרסי האוסקר בטקס האחרון, ובצדק רב. בבכורה העולמית, בסוף הקרנת "ערך סנטימנטלי" בפסטיבל קאן, הקהל נעמד על רגליו ומחא כפיים במשך 15 דקות. יחסית לסרט שעוסק במשפחה לא מתפקדת, הסרט הזה הוא ההפך המוחלט ממנה. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ומתפקד היטב כיצירה קולנועית מגובשת. למרות נושאים המוכרים לעייפה משלל סרטים אחרים, "ערך סנטימנטלי" מצליח למצוא דרכים ייחודיות לאתר בתוך השברים בנפשותיהם של הגיבורים אנושיות, חסד וסליחה. לפעמים זה כל מה שאנחנו צריכים כשאנחנו צופים ביצירה קולנועית על גבי המסך הגדול.
סרט משעמם עם עלילה דלילה מאד. סרט שכל כולו ברובד הרגשי ולא מתרומם מעבר לכך.
אנשי קולנוע אולי מוצאים בסרט איכויות כמו משחק, צילום או ליהוק אבל עבורי זה פשוט היה סרט שטוח ומשעמם.
סרט לפנתאון! משחק מצוין של כל השחקנים -ללא הקצנה רק אנושיות מדוייקת. סיפור אנושי מורכב אשר לכאורה נראה פשוט אבל מורכב מרבדים חוצי דורות. צבעוניות וסמליות נפלאה .מומלץ בחום.
"שחקנים מעולים"
שלח/י
סטלאן סקארסגארד
אל פנינג
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות