
לא מבייש את הפירמה. האלמנטים המוכרים מסרטיו של אלמודובר חוזרים על עצמם גם כאן. הביזאר,הנועזות, הטוויסטים, האגרוף בבטן. עדיין, לא מסרטיו הגדולים של הבמאי הנהדר הזה. ציון 7.5.
לפי סרטיו, אלמודובר חי לא בסרט- אלא בטלנובלה. אבל טלנובלה משובחת -משחק טוב, עלילה ודמויות מעניינות . כזה הוא גם "חינוך רע". רק שיש להיות במצב רוח המתאים עבור אלמודובר, הוא לא בחור(ה) קל(ה).אהבתי את התפניות המפתיעות בסרט, אני תמיד נהנית מהססגוניות. יותר מכל-יש לנו תגלית חדשה-גאל גרסיה ברנאל המוכשר (ויפהפה)מרשים במעבריו מדמות משונה זו לאחרת ולא משעמם את צופיו, שימשיך כך! (אבל לא חובה לחשוף תמיד ישבן, הרי הוא נראה טוב מספיק גם ככה!)
הגעתי לסרט עם ציפיות גבוהות (בכל זאת אלמדובר) אבל התאכזבתי. משחק טוב של הדמויות אשר לא מצליח לחפות על העלילה הבלתי מגובשת. לאוהבי הז'אנר האלמדוברי בלבד.
העטיפה מהממת וסוחפת כתמיד - הססגונניות, התפאורה, האוירה המדוייקת, המוזיקה. השחקנים מצויינים ומשחקים נפלא דמויות ריקות מתוכן. נכנסתי לסרט עם ציפיות ויצאתי מאוכזבת מאוד. העלילה ברמה של טלנובלה דרום אמריקאית, אין מסרים מעניינים הכל צפוי וברור וגם מעברי הזמן סתמיים ולא מעבירים לצופה את תחושת הבלבול והמסתורין הרגילה של אלמדובר. האם זו מעידה חד פעמית?
גחמה אוטוביוגרפית של הבמאי וחבל... אם הוא היה מתמקד ומעמיק יותר, היה יכול להיות סרט מדהים.