ביוני 2005 , בזמן שהותי בניו-יורק, קיבלתי את העצה הבאה מחבר יקר: " 'ספק' זו ההצגה הכי טובה בעיר והיא הולכת לזכות בטוני בסוף השבוע, אז תשיג כרטיסים במהירות האפשרית לפני שלא יהיו כאלה". בבוקר שלמחרת התייצבתי בתיאטרון וקניתי כרטיס בשורה השנייה במרכז. למחרת בערב ראיתי בשידור ישיר את הטקס ואכן "ספק" זכתה בפרס ההצגה, הבמאי (דוג יוז), השחקנית (צ'רי ג'ונס) ושחקנית המשנה (אדריאן לנוקס). בצהריים התייצבתי בתיאטרון ונכבשתי מהדקה הראשונה."ספק" נכתב על ידי המחזאי ג'ון פטריק שנלי ומלבד פרס הטוני למחזאי הטוב ביותר, הוא גם זכה בפרס הפוליצר ובמספר רב של פרסים נוספים. אם יש דבר מה שהוא בטוח ונטול כול ספק הוא שמדובר בהצגה מצמררת, חזקה ובלתי נשכחת, לא רק בגלל הטקסט התובעני אלא גם בזכות ההופעות המרשימות שזיכו את צוות השחקנים המקורי בשלל פרסים. נראה שהקוטב הצפוני נחת על הבמה של ברודווי: כולם היו קרים, נוקשים והחלטיים. צינה עברה בגופי והמונולוגים גרמו לקהל למחוא כפיים בסוף כול מערכה.
פרסומת
כאשר התחילו להתפרסם ידיעות שההצגה עומדת להפוך לסרט בהשתתפות מריל סטריפ, פיליפ סימור הופמן ואמי אדאמס, שמחתי. אולי עכשיו אחד התיאטראות המקומיים יואיל בטובו לייצר לה גרסה ישראלית ויהיה לנו מה לראות על במת התיאטרון בארץ. עכשיו כשהסרט יוצא לאקרנים כמעט במקביל ליציאתו בארה"ב, אני חושש שהשחקנית שתבחר לגלם את הדמות הנשית הראשית בארץ עלולה לחקות את מריל סטריפ ולשחזר את ההופעה הרעה שלה.
הסרט "ספק" קיבל ביקורות סבירות מהמבקרים בארה"ב וזוכה לשפע מועמדויות לפרסים שונים ומשונים. גם הקהל מגיע לצפות בסרט על אף הנושא הלא קל שלו. אני מאמין שגם בארץ הקהל הרחב או זה שמחשיב את עצמו איכותי יגיע לצפות בסרט בזכות הכוכבים הנוצצים שלו והביקורות הטובות שהוא עתיד לקבל. לצערי, התוצאה הקולנועית שבוימה על ידי המחזאי עצמו לא מתקרבת לחוויה המקורית שהבמה סיפקה שלא נדבר על מספר בחירות קולנועיות קיטשיות תמוהות, ליהוק שגוי ומריל סטריפ שמצליחה להביך את עצמה. מי שחשב שהיא הגיעה לשפל בMama Mia , טעה.באיזשהו שלב במהלך הסרט רציתי לצעוק אל המסך: "את לא בלמוני סניקט". לא ברור מה הסתובב במוחו הקודח של ג'ון פטריק שנלי, אותו מחזאי שהתפרסם בזכות חוזים תיאטרליים דרקונים המכריחים את הבמאי והשחקנים לא לשנות את הטקסטים פרי עטו. אני די בטוח שהוא צפה במחזה והיה צמוד אל השחקנים צ'רי ג'ונס ובריאן פ. אובריאן כאשר הם גלמו את צמד הדמויות שמתנגשות חזיתית בקרב מוחות מצמרר. לעומת זאת מריל סטריפ כנראה רצתה להתרחק מהדמות התיאטרלית שג'ונס יצרה ובדרך היא עושה כול טעות אפשרית כאשר היא מייצרת קריקטורה בעזרת משחק מוגזם ופרצופים מעוררי גיחוך.
במקום לא להזיז שריר בפניה היא ממחזרת את פרצופיה המגוחכים בקומדיות "למוני סניקט" או "השטן לובש פראדה". למזלה, יש סביבה צוות שחקנים ראוי שמנסה להציל את המצב. פיליפ סימור הופמן בעוד הופעה כובשת אך יש לומר מינורית לעומת ההישגים הקולנועים האחרונים שלו ביצירות מופת כמו "סינקדוכה ניו יורק" או "לפני שהשטן ידע". איימי אדאמס חביבה כהרגלה והשחקנית ויולה דייוויס מבצעת את אחד הטקסטים הקשים של התקופה האחרונה ומצליחה לעורר קצת רגש.נראה שהמחזאי שגם כתב את האדפטציה הקולנועית וביים אותה ניסה ליצור סרט הוליוודי קונבנציונאלי לחלוטין כאשר הוא החליט להוסיף עוד דמויות כמו תלמידים צעירים ופוחזים, אבל הליהוק הוא שגוי על גבול המחריד: כול השחקנים הצעירים הם ילדים נודניקים תוצרת הוליווד. כמו, לדוגמה, הילד השמנמן מ"ספיד רייסר". כולם מוגזמים ומלוקקים. יש גם הומור עממי על נזירה שאיננה רואה דבר וצילומים גדולים מהחיים שבמקום ליצור אווירה חנוקה כמו שהמחזה סיפק דווקא יוצרים תחושה הפוכה.הסרט "ספק" הוא בעצם מחזה שמאוד רוצה להיות סרט קולנוע הוליוודי במקום קולנוע צנוע ואפילו נזירי כפי שהוא צריך להיות. התוצאה היא מחזה מוצלח ומורכב שהולך לאיבוד בתוך בינוניות קולנועית מאכזבת. היצירה התיאטרלית המרתקת "ספק" עוסקת באמונה ובספק המחלחל לתוכה, מעלה שאלות על ניצול מיני של ילדים בחסות הדת, קידמה לעומת שמרנות וכמובן שאלות מורכבות בנוגע לסוגיית הגזע בארה"ב בשנות השישים. יצירה זו הופכת דווקא בעזרתו של מי שכתב אותה למוצר הוליוודי בינוני שאולי עוסק בנושאים חשובים אבל כסרט הוא ממש לא חשוב.
סרט מוזר שמשאיר את הצופה עם מחשבות פילוסופיות שונות. משחק מעולה של השחקנים, אך זה כמובן לא מספיק. לא מצאתי עניין רב מדי בסרט, והוא לא הותיר רושם שישאר זמן רב.
ציון : 5
אין ספק שהסרט "ספק" מספק את הסחורה והצופים יוצאים מסופקים :-) לראות את העולם שמאחורי הקלעים של הכנסיה והנזירים והכמרים-תמיד מעניין ומסקרן,כמו שאנחנו החילונים רואים את העולם של הדתיים האדוקים שחיים במאה שערים או בני ברק או צפת,
מריל סטריפ נותנת עוד הופעה מרשימה של דמות חזקה,ורק חבל שאין מספיק תנועה על חשבון מלל.
סרט שהוא פנינה קולנועית של ממש. גם אם הוא נראה כמו מחזה ,הרי שבתור מי שלא ראה את המחזה נהניתי ממנו עד מאד כסרט קולנוע. משחק מצוין של כל השחקנים ,כשהברורים מאליהם הם כמובן מריל סטריפ, שכרגיל נכנסת לדמות באופו הכי אמין שיש ופיליפ סימור הופמן שמפגין משחק מרשים, אבל ההפתעות הן שחקניות המשנה,איימי אדמס בתפקיד הנזירה הצעירה והשחקנית השחורה בתפקיד האם,משלימות את הקאסט המצוין שהופך את הסרט למעולה. סרט מעורר מחשבה ומרתק על אף סגנונו הקודר והאיטי.בהחלט לא לכל אחד . סרט איכותי ומשובח.
ספק (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות