עג'מי ביקורת סרט

Ajami Movie Review

יאיר הוכנר על "עג'מי":
"הישג מרשים"

סרט ארכיון שתף/י

משחק שאהיר כבהא, איברהים פריג', פואד חבש, יוסף סהוואני, רנין כרים, ערן נעים, תמר ירושלמי במאי/ת ירון שני, סכנדר קובטי

ישראלי

ביקורת סרט לעג'מי מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"הישג מרשים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.3/10

היכן תצפו?

בקולנוע

68.1% בבית

22.6% לא אצפה

9.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"עג'מי", סרט הביכורים המעולה של ירון שני וסכנדר קובטי מגיע אל בתי הקולנוע בישראל עם רשימת הישגים מרשימה ביותר. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל קאן במסגרת תחרות מצלמת הזהב, הוא נבחר לפסטיבל הקולנוע הבין-לאומי החשוב ביותר בצפון אמריקה - טורונטו. הוא מועמד ל-9 פרסי אופיר וכמובן הזכייה בפרס וולג'ין לסרט הקולנוע הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בירושלים. "עג'מי" משתייך לז'אנר סרטי הפשע אבל הוא שוחה היטב גם בזרם הקולנוע הניאו-ריאליסטי האיטלקי המתייחס אל גיבוריו בצורה אנושית. "עג'מי" הוא כנראה אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם בישראל.אם יש סרט שניתן להשוות אותו ל"עג'מי" מהשנים האחרונות הוא דווקא הסרט האיטלקי המרשים "גומורה". הסרט שתיאר בצורה ריאליסטית קרה את עולם הפשע בנאפולי בימינו היה נטול סימפטיה לגיבוריו והוא נעזר במספר סיפורים שלא התחברו אחד לשני כדי ליצור תמונת מצב חברתית מעיקה ביותר. "עג'מי" פוסע באותה הדרך ומתאר מסע לתוך לב המאפלה של החברה הישראלית. פסיפס מדמם ואכזרי המורכב מחמישה סיפורים שהגאולה היחידה בהם הוא המוות עצמו. לעומת "גומורה" שהשאיר את צופיו אדישים לגורלם של הגיבורים, ב"עג'מי" ליבם של הצופים יוצא אל הגיבורים ונוצרת הזדהות כמעט שלמה עמם.

למי שאינו יודע, עג'מי היא אחת השכונות המפורסמות ביותר ביפו ולאו דווקא בגלל איכות החיים הגבוהה בה. השכונה שהוקמה באמצע המאה ה-19 היתה בעבר אחד ממרכזי הפשע והעוני ביפו. רק בשנות השמונים עיריית תל אביב-יפו התחילה להכיר בערך ההיסטורי רב החשיבות של השכונה ונעשים בה ניסיונות שיפוץ שונים, אוכלוסיה יהודית עמידה קונה בה בתים ורבים עוברים לגור בה, מה שיוצר עימותים מול התושבים הערבים הותיקים. הסרט מתאר את הפסיפס העדין של התושבים המוסלמים, הנוצרים, היהודים וגורמים חיצוניים המערערים את היציבות של תושבי השכונה כמו בדואים, פלסטינאים וצעירה תל אביבית אחת.כאמור, "עג'מי" מורכב מחמישה סיפורים שונים, קשורים ולא קשורים זה בזה. העלילות השונות מסופרות דרך נקודת של נאסרי, בן ה- 13, ילד בעל נפש של אמן שמצייר וכותב את סיפורי השכונה במחברת שלו. אם זה סיפורו של אחיו הגדול עומאר שמוצא את עצמו מבוקש על ידי חמולה מהדרום, בגלל הסתבכות של בן דודו מרמלה. או סיפורו של חבר קרוב בשם בינז' שבכלל חולם על חיים בתל אביב עם חברה יהודיה. או צעיר מהשטחים שעובד בסתר במסעדת הדגים היוקרתית כדי לממן טיפול רפואי בישראל לאמא שלו הגוססת מסרטן.

מאחר והעלילה מתרחשת ביפו, איך אפשר בלי השוטר אזולאי. דנדו, הוא שוטר טוב שמשכין שלום ברחובות השכונה אבל מאז שאחיו החייל נעלם הוא מסתובב בניידת שלו, וחושב רק איך להציל את המשפחה שלו, את אבא שלו, ואת הילדות שלו שכמעט לא נותר לו זמן לראות. אבו -אליאס הוא המנהל של מסעדת הדגים. אם תרצו, סוג של סנדק הבוחש בכול. מנסה לשמור על השפיות בסביבה הגועשת בה הוא מוקף, הכול עד שהוא מגלה שהבת שלו ועומאר מתראים מאחורי גבו.ירון שני וסכנדר קובטי יוצרים פסיפס קולנועי מרשים שבו הסיפורים מתחברים אחד לשני מבחינה עלילתית, ויוצרים תמונה מורכבת ומסועפת של החברה הישראלית בשנים האחרונות. הסרט מצליח לגעת ולרגש ועם זאת הוא חף מסנטימנטאליות, ומעדיף להיצמד לתיאור המציאות על שלל הרבדים החברתיים הקיימים בשכונה. "עג'מי" הוא סרט צנוע למרות הקאסט הרחב, המרשים והלא מוכר שמככב בו. מדובר לא רק בעשייה קולנועית אמיצה אלא בחוויה קולנועית מאתגרת שאולי לא תתאים לכול אחד אבל בהחלט שווה וראויה את המאמץ שלכם כצופים.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

עג'מי - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: יואב גגיל: 3806/04/2010 14:22:23

3/10

הסרט "עגמי" בינוני. הרביתי להסתכל בשעון ולחכות לסיום הסרט, וזה אומר דרשני. אבל מעבר לכל - והכי הכי מכעיס - הוא הדבר שמדובר בעוול הסטורי. אני אמנם ירושלמי אבל דווקא יצא לי להיות ביפו כמה פעמים בשנתיים האחרונות. לי נראה בבאופן חד משמעי שגם היהודים וגם הערבים ביפו מה זה מרוצים מהחיים. קשה לי להאמין כיצד המדינה הסכימה לשלוח לאוסקר סרט שממש מראה תמונה מעוותת - או לפחות מוגזמת - של מה שקורה בעיר מרכזית בישראל. 5 לסרט. 2 נקודות עונש לעוול ההסטורי.

שם: ורדגיל: 3601/03/2010 01:04:01

10/10

מעולה! אמיתי, מציאותי, וכנראה רק מי שמכיר מקרוב את הקומפלקס של ערבים-יהודים-שוטרים-פשיעה-חיי היום יום, יכול להבין עד כמה הסרט פשוט קרוב לאמת! בהתחלה איטי, אחר כך הופך לקצבי ומשקף את החיים כמו שהם אחד לאחד. סרט חובה, לקולנוע. לא לחכות לדיסק. זה פשוט מעצים את המימד שלו .

שם: אוהד קאופמןגיל: 2914/02/2010 01:59:44

9/10

הדבר הראשון שחשבתי על עג'מי כשראיתי אותו הוא שהוא מאוד מזכיר לי את "עיר האלוהים" הסרט הברזילאי המצויין. אם נתעלם מדעות פוליטיות ונתרכז בסרט מבחינת יצירה קולנועית אז יש לנו פה הישג מרשים ויצירה קולנועית מרתקת שבהחלט סוחפת את הצופה ומשאירה אותו פעור פה. הסוד של הסרט לדעתי מגיע מכמה טעמים , הראשון השחקנים הלא מקצוענים שנבחרו במיוחד כדי להעצים את הדמויות שהצופה יתחבר וירגיש שהדמיות הללו לא צריכות לשחק תפקיד כי זה באמת החיים שלהם (ראו ערך "עיר האלוהים" שפעלו עפ"י אותו רעיון). הדבר השני זה התסריט והסיפור המורכב שעשוי היטב ומכיל מלא מלא פרטים וקונפליקטים לעיתים אף יותר מידי. הדבר השלישי זו הטוטליות של הסרט והסצנות החזקות שממש גורמות לך להרגיש זעזוע ולהיות מחובר לדמויות. הסרט בוים נערך ונכתב ע"י שני יוצרים צעירים האחד ישראלי השני פלסטינאי וכל אחד הביא את המציאות שלו ואפשר היה להרגיש את זה והצופה בוחר עם אלו דמוית הוא רוצה להזדהות. בעג'מי אנחנו נחשפים לחמישה סיפורים שונים , עולמות שונים ומורכבים אשר ברגע אחד מתחברים לסיפור אחד כולל גדול כל שלב בסרט זה רמז נוסף לפאזל הגדול. הסרט גורם לצופה לראות את המצב משני צידי הגדר וכל צד רואה מה מרגיש הצד השני ואיך בעצם הוא הגיע למצב שהוא נמצא בו ולעיתים אנו רואים אך בלית ברירה המצב מתדרדר מבלי שהיה צורך בכך אבל זו המציאות. הסרט בהחלט משאיר חותם וגורם לך לחשוב גם הרבה אחרי שהכתוביות עולות , נראה איך יילך לו באוסקר , עדיין לא ראיתי את הסרט הגרמני שמתמודד מולו כך שקשה לשפוט.

ל 36 ביקורות גולשים נוספות

קישורים