"50 גברים מהלכים", שיעלה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ ביום חמישי הקרוב, ה- 23 באפריל, מבוסס על אוטוביוגרפיה הנושאת את אותו שם המגוללת את סיפור חייו המדהים של מרטין מק'גארתלנד. מק'גארתלנד הוא צעיר ממערב בלפאסט, אירלנד, אשר מגוייס בסוף שנות התשעים על ידי המשטרה הבריטית לרגל אחר המחתרת האירית, ה-IRA.
הוא מתנדב לשורות הארגון המחתרתי, ומתקדם בו במהרה, ובמקביל מעביר מידע אודות תוכניות הטרוריסטים למפעילים הבריטים שלו, ובכך מציל חיים רבים – של 50 אנשים (מכאן שם הסרט). יום אחד הוא נחשף על ידי המחתרת, נלכד ומעונה כמעט עד מוות וניצל באופן דרמטי כשהוא משליך את עצמו מחלון גבוה. הוא מסתתר מנקמת המחתרת עד עצם היום הזה.
[*]
כשהבמאית והתסריטאית קארי סקוגלנד ("מלאך האבן") חשבה להפוך את האוטוביוגרפיה של מרטין מק'גארתלנד, על ימיו כמודיע בריטי במחתרת האירית, היא הבינה שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשמור על נייטראליות, ולתת לצופים להחליט בעצמם מה דעתם על מעשיו.
סיפורו של מק'גארתלנד הוא קרקע נפלאה לסרט שיש בו הכל, ריגול, אהבה, מאבק פנימי המשקף קונפליקט היסטורי אבל בעיקר מסעו של מרטין מק'גארתלנד מנוכל קטן למודיע בכיר.
[*]
"חשבתי שידעתי דבר או שניים על התקופה והנושא, וגיליתי שלא ידעתי כלום", אומרת סקוגלנד. "הייתי צריכה לגור שם תקופה מסויימת כדי להבין מה היתה המטרה של המאבק ומה היתה התוצאה. אני נוטה להתחבר עם סיפורים אנושיים קטנים בתוך קונפליקט גדול יותר. כך שבשבילי זה היה חלום שהתגשם למצוא את הסיפור של מק'גארתלנד. הסיפור הזה רלונטי היום ממש כמו שהיה כשהתרחש. סיפורים דומים לו מתרחשים כרגע בכל העולם, כך שיש בו אוניברסאליות. כל אחד רוצה לספר את הסיפור באופן הנכון. הסיפור שלי מנסה לא לקחת צד, ולא להפוך לפוליטי"
למרות שהסיפור מתרחש על רקע המאבק של המחתרת האירית, סקוגלנד מאמינה שהנראטיב יכול היה להיות מסופר על רקע של כל קונפליקט פוליטי בעולם. "הוא היה יכול להתרחש בעיראק או בניו יורק", היא אומרת. "כששני צדדים מתחילים קונפליקט אלים, הגבול שבין הנכון והלא נכון הופך למטושטש. אנשים שוכחים עם הזמן את הסיבה שבגללה הם נלחמים, או איך היו חייהם לפני הקונפליקט, או לאן הם רוצים להגיע בסוף הלחימה. כך שאני חושבת שבסופו של דבר, השאלה שנשאלת היא האם זה היה שווה את זה? וזו גם השאלה שעולה מהסרט הזה".
[*]
הבמאית בילתה זמן בסביבות בלפאסט לפני תחילת ההפקה, והטמיעה את עצמה בתרבות המקומית. "זו היתה תקפה קסומה", היא אומרת. "הקהילה חיבקה אותי, וכל אחד רצה לספר את הסיפור בדרך הנכונה, לוודא ששני הצדדים מיוצגים באופן אותנטי".
סקוגלנד גם הביאה לעיר לפני הצילומים את צוות השחקנים על מנת שיכירו את הסביבה, האופי המקומי וכמובן הדיאלקט המקומי.