קאן, היום ה-6: הסרט האיראני שלוש פנים

היום השישי שלי בקאן ותכף מגיעים לנקודת האמצע של הפסטיבל. התחלתי את הבוקר בראיון עם מי שמסתמן כאחד מהכשרונות הגדולים בקאן השנה - הבמאי הבלגי הצעיר לוקאס דונט, שסרטו״ נערה״ קוצר שבחים בלי סוף. דונטֿ, שיצא מהארון בגיל צעיר, מספר על רצונו להציג סיפור על התבגרות בעולם שעדיין לא יודע בדיוק להכיל את נושא הטרנסג׳נדריות. הוא מציין את הסרט זוכה האוסקר ״אישה פנטסטית״ כדוגמה ליצירה רגישה בנושא, ומקווה שגם סרטו יעורר דיון ויעזור לבני נוער להבין יותר את נושא המיניות החמקמקה של נשים שנולדו בגוף גברי. הראיון המלא בקרוב.

בגלל שהראיון התחיל באיחור הגעתי להקרנת הסרט האיראני ״שלוש פנים״ רבע שעה לפני תחילתה ושוב נתקלתי בחוקי קאן הבלתי אפשריים. באולם ״הקולנוע של השישים״ בעיקרון יש עדיפות בתור לעיתונאים, אלא אם הגעת פחות מחצי שעה לפני הסרט ואז אתה מצטרף לתור הרגיל. זה מה שקרה לי ומעשה שטן האולם התמלא לפני שתורי הגיע. מעצבן ומתיש אבל זוהי קאן וזהו הפסטיבל – התחשבות אפסית באלו שפוקדים אותו. מבואס משהו החלטתי ללכת ולחטוף צהריים ואז נפתחו ארובות השמיים וגשם זלעפות שטף את קאן והמסעדה שבה הייתי כמעט והוצפה.

[*]

(גשם זלעפות בפסטיבל קאן. צילום: רון פוגל)

חיכיתי עד שהמבול יחלוף ושמתי פעמיי לביתן הישראלי הרטוב למפגש עם קבוצה של אנשי קולנוע סיניים שאחראים על שיתופי פעולה קולנועיים מטעם הממשל הסיני. כמנהל שבוע הקולנוע הסיני בישראל התעניינתי באפשרות להביא יותר סרטים סיניים לארץ הקודש ויצאתי די אופטימי מהמפגש. אחרי הצהריים התקיימה קבלת הפנים הישראלית המסורתית בחוף גולנד. השמש חזרה ונדמה שכולם עדיין תחת השפעת ניצחונה של נטע באירוויזיון.

חתכתי מקבלת הפנים כדי להספיק לראות את הסרט האיראני שפספסתי בצהריים. ההקרנה התקיימה בבית הקולנוע ״אולימפיה״, שהוא אחד מבתי הקולנוע הקטנים הפזורים בעיר שגם מקרינים סרטי פסטיבל מעבר לאולמות הרגילים. הסרט ״שלוש פנים״ של ג׳אפר פנאהי האיראני ("טקסי") הוא עוד דוגמה לכוחו של הקולנוע במדינה. סיפור לא מתחכם על חיפוש אחר בחורה שחושדים שהתאבדה.

[*]

(הסרט "שלוש פנים")

צילום יפהפה והרגשה סמי-דוקומנטרית הופכים את היצירה החדשה של פנאהי למרגשת מאוד. עד שנגמר הסרט כבר התחילה המסיבה של הביתן הקוריאני ואני ממהר לשם כדי לפגוש חברים ותיקים. הם מזמינים אותי לפסטיבל טאלין באסטוניה ואני מוותר על מסיבה נוספת במרינה - כי מישהו צריך לעבוד בקאן.

למתחם הפסטיבל באתר: לחצו כאן