מבקר האתר רון פוגל טס לפסטיבל קאן וישלח משם סיקורים יומיים על סרטי התחרויות השונות וראיונות עם יוצרים ושחקנים. ביום הראשון - מה חשב פוגל על סרט הפתיחה של הבמאי אסגר פרהאדי ("פרידה") בכיכובם של פנלופה קרוז וחוויאר בארדם?
זו השנה השלישית שאני נוסע לפסטיבל הסרטים בקאן ומעביר סיקורים יומיים וראיונות בלעדיים לאתר "סרט", והפעם אהיה בו מתחילתו ועד לסופו. השנה הדירה ששכרתי אפילו קרובה עד יותר למרכז העניינים, דבר שלמדתי שהוא קריטי כשאחרי כמה ימים הרגליים צועקות 'הציל'ו וכל דקה חשובה בדרך להקרנה הבאה ולראיון הבא.
מזג האוויר חם ולח ואין ממש הבדל בין הריביירה לטיילת התל אביבית בתקופה זו של השנה, חוץ מחנויות המעצבים כמובן. אחרי מפגש עם בעל הדירה, שמשכיר בערך 20 דירות ברחבי קאן, זינקתי ללב המאפליה – ל"פלייס דה פסטיבל", הבניין הגדול והלא ממש נאה שבו מתרחשת רוב הפעילותֿ העיתונאית. אחרי ביקור בשוק הסרטים השוקק וקפיצה לביתן הישראלי, שם פגשתי את הבמאי אלון נוימן שהגיע לרגל הקרנת סרטו "המלחינה" בשוק הסרטים, התחלתי באמת להיכנס לאווירת הפסטיבל וחיכיתי שעה בתור כדי להיכנס לסרט הפתיחה ״כולם יודעים״, בבימויו של זוכה האוסקר הבמאי האיראני אסגר פרהאדי ובכיכובם של חווייאר בארדם ואשתו פנלופה קרוז (וגם ריקרדו דארין המצוין).
[*]
(מבקר האתר רון פוגל בפסטיבל קאן)
השנה לראשונה הפרמיירות של הסרטים מתקיימות במקביל להקרנות העיתונאים ולא אחריה,ן וכך הפסטיבל מנסה למנוע דליפת מידע על הסרט לפני הקרנתו החגיגית. אחרי צעדה מרשימה על השטיח האדום, כשגברת אחת מבצעת את ההתרסקות הבלתי נמנעת במדרגות בדרך לאולם "לומייר", התקיים טקס הפתיחה שאותו הנחה השחקן הצרפתי אדוארד באאר, ששפע בדיחות קרש והגיגים על מצב הקולנוע בימינו.
בטקס הוקרן קטע מסרטו של גודאר ״פיירו המשוגע״ עם ז׳אן פול בלמונדו ואנה קארינה (שנכחה באולם). סצנה מהסרט, שבה מתנשקים שני הכוכבים, היא גם הכרזה של הפסטיבל השנה. טיירי פארמונט, מנהל הפסטיבל, הציג את חבר השופטים בראשות קייט בלאנשט הנפלאה. השנה בין השופטים השחקנית קריסטן סטיוארט והבמאים דני וילנב ואנדריי זביגיניצ׳ב הנהדרים. על פתיחת הפסטיבל הכריזה בלאנשט במשותף עם מרטין סקורסזה, שיקיים מחר הקרנה מיוחדת של סרטו ״רחובות זועמים״ ואחריה כיתת אמן. ואז הגיע סרט הפתיחה הארוך והמייגע.
הסרט מספר על אישה שחוזרת לבית הוריה לקראת חתונה של קרובת משפחה ובסיום החתונה מגלה שבתה נחטפה. הסרט, שצולם בספרד ודובר ספרדית, מתחיל טוב אבל אז מסתבך בתוך עצמו. אני אוהב את פרהאדי כשהוא מביים באיראן, ואז סרטיו כמו ״הסוכן״ או ״פרידה״ נדמים כאותנטיים ונונשלנטיים. ״כולם יודעים״ הוא סרט ראוי, אך הוא מעט מסורבל ולא מחדש כמעט דבר. בארדם מצוין, קרוז קצת פחות וריקרדו דארין מפוספס לגמרי. את ההצגה גונבת אלווירה מינגואז, הזכורה לטוב מהסרט ״טאפאס״. זהו ליום הראשון, תשוש אחרי יום ארוך. נתראה מחר.