Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: רבי אברהם במערב הפרוע

מאת: רון פוגל

במסגרת סדרת ההרצאות בנושא "יהודים מוזרים", יוקרן היום, שישי, ה- 18 באוגוסט, בסינמטק תל אביב בשעה 14:00 , הסרט "רבי אברהם במערב הפרוע". הסרט הזה גם יצא לא מכבר ב- DVD (הד ארצי/וורנר הום וידיאו)

למרות שחלפו 27 מאז יצא הסרט לאקרנים (זה היה אי שם בשנת 1979), הרי שעדיין מדובר בחוויית צפייה שהיא לא פחות מתענוג צרוף.

הסרט מספר את סיפורו של אברהם בלינסקי (ג'ין ויילדר המוכשר), רבי מפולין, שנשלח לאמריקה בסוף המאה התשע עשרה כדי להיות רבה של העיר סן פרנסיסקו ובאותה הזדמנות גם לשאת לאישה את בתו של ראש הקהילה היהודית במקום. לאחר שנשדד מכל רכושו בפילדלפיה יוצא הרבי למסע לאורכה של ארצות הברית כשבדרך הוא נתקל בבני כת האימיש, עובד כפועל במסילת ברזל, נשבה על ידי אינדיאנים ואפילו משתכר כלוט בבר.

[*]

הבמאי רוברט אלדריץ' (שזו היתה עבודת הבימוי הלפני אחרונה שלו, לפני שנפטר) ידוע בעיקר בזכות סרטי הפעולה שיצר וביניהם "12 הנועזים" האגדי. כאן ,בעזרת התסריט המצוין של שני כותבי קומדיות משופשפים - מייקל אליאס ופרנק שו - הוא משכיל ליצור קומדיה אינטיליגנטית שהיא גם מערבון, גם סרט מסע וגם סיפור על ידידות בין שני אנשים שהם הפכים גמורים.

עצם הימצאותו של רבי יהודי במקום שהוא אולי הכי מרוחק מהווייתו הרגילה, מזמין מראש אין ספור סיטואציות משעשעות, אבל לא מדובר כאן חלילה בהומור ההפרשות של סרטי אוסטין פאוארס אלא במצבים אנושיים רגילים שעם קצת גוון יהודי הופכים למבדרים ביותר (ולעיתים אפילו קצת צובטים בגרון), כמו בסצנה שבה מסרב הרבי להמשיך ולרכב על סוסו (למרות שרודפים אחריו) וזאת כיון שהשבת עומדת להיכנס.

גם הסצנה עם בני כת האיימיש היא פשוט גאונית (הרבי חושב, לאור לבושם, כי הם יהודים כמוהו, עד שהוא מבחין בצלבים שלהם) כדי להוסיף לאווירת הבלבול הכללית ששוררת בסרט, מלווה את רוב הסצנות ה"קלאסיות "של סרטי המערבונים, מוסיקה כליזמרית נוגעת ללב.

[*]

ג'ין ווילדר בתפקיד הרבי משתמש בכל השטיקים הידועים שלו ובעיקר במבטו החודר ועיניו הבולטות. בתקופת עשיית הסרט היה ווילדר בשיא הצלחתו כשחקן קומי כשמאחוריו להיטים כ"אוכפים לוהטים" ו"פרנקנשטיין הצעיר".

ווילדר מבצע בסרט טור דה פורס אמיתי וקשה שלא לחוש הזדהות עימו בגלמו את היהודי הנודד וכשהוא מדבר במבטא גליצייני כבד ובאנגלית רצוצה. הריסון פורד, אחרי "מלחמת הכוכבים" הראשון ולפני "אינדיאנה ג'ונס" מבצע היטב את תפקיד שודד הבנקים הקשוח מבחוץ אך בעל לב הזהב מבפנים, המלווה את הרבי במסעו הארוך מפילדלפיה לסן פרנסיסקו.

בסרט גם מופיעים שני שחקני משנה ששווים אזכור. שמם אינו אומר הרבה לקהל בארץ אבל בארצות הברית הם נחשבים לאגדה: וויליאם סמית המסוקס (לותיקים שביננו, הוא גילם את פלקונטי מ"איש עשיר,איש עני") שכרגיל משחק בסרט את הרשע שמתנכל לרבי ווינסנט סקויאלי (שנפטר לאחרונה) שמשחק בתפקיד נזיר במנזר שתקנים. סקויאלי ידוע כשחקן בסרטי אימה ופרצופו המוזר רק עזר לו לגלם בדרך כלל תפקידים של מטורפים.

[*]

לסרט מספר רבדים, ראשית זהו סרט על אדם שונה מסביבתו (יהודי אירופאי במערב הקשוח) וכל המשתמע מכך. כמו מהגרים רבים יצטרך הרבי להמציא עצמו מחדש כדי להסתגל לסביבתו הלא מוכרת. מרבי ביישן וחלש הוא יהפוך ל"פריסקו קיד" (שזה שם הסרט באנגלית) במעין קריצה ל"בילי הנער", פורע החוק המיתולוגי. דיבורו יהפוך לאמריקאי הוא יאכל את האוכל המקומי ובסוף גם יאמץ את מנהגי המקום. "כור ההיתוך" שכה אופייני לחברות של מהגרים ישאב אותו לתוכו ויפעל עליו את פעולתו.

ברובד הדתי הסרט נותן הרבה כבוד ליהדות ולמנהגיה, הרבי לא מוצג אף לא פעם אחת כמגוחך. מבולבל - כן, אבוד - כן, אבל מה שמחזיק אותו שפוי היא אמונתו (שבשבילה הוא מוכן גם למות). בכלל, כל הסרט מלא בהמון חמלה והבנה לסבלו של האדם הקטן והתלוש, בעולם מנוכר ועוין.

[*]

אבל בראש ובראשונה, הסרט הוא סרט מסע, וכמו שכל חובב מסעות יודע, התשובה לשאלות טמונה בתהליך שעובר הגיבור במסע ולא בסוף הדרך. כמו ב"המחפשים" של ג'ון פורד גם ב"רבי אברהם" המסע הופך למסע החיפוש העצמי של הרבי ובסופו תפיסתו את החיים ואת עצמו תשתנה לחלוטין.

הסרט משאיר את הצופה עם חיוך רחב על הפנים ומוכיח שאיכות אמיתית רק משתבחת עם השנים.