Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ההצלחה חשובה לי - ראיון עם במאי הבורר ושושנה חלוץ מרכזי, שי כנות

שי כנות, מהבמאים המצליחים בישראל שאחראי בין היתר על בימוי הסרטים "אהבה קולומביאנית" ו"שושנה חלוץ מרכזי" והסדרות "הבורר", "תיק סגור" ו"פעם בחיים", מספר בראיון מיוחד לאתר "סרט" על ההצלחה המסחרית וההתמודדות עם המבקרים, על הצורך בכוכבי קולנוע ובסרטים בידוריים בתעשייה הישראלית ועל הקומדיה החדשה שלו "איביזה" בכיכובם של אבי קושניר ודביר בנדק.

הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות הוא חיה מוזרה. בניגוד מוחלט לתעשייה האמריקאית, בישראל במקרים רבים הסרטים המצליחים ביותר קופתית הם גם הסרטים האהודים על ידי המבקרים ומשתתפים בפסטיבלים ברחבי העולם, כפי שקרה גם בשנה החולפת עם הסרטים "אפס ביחסי אנוש", "גט" ו"מיתה טובה". שני סרטיו המצליחים של הבמאי שי כנות, "שושנה חלוץ מרכזי" ו"אהבה קולומביאנית", לעומת זאת זכו אמנם להצלחה ניכרת בקהל הרחב, אך נחשבו מסחריים ובידוריים מדי לפסטיבלי קולנוע ולטעמם של חלק מהמבקרים.

מה לדעתך הסיבה לכך?

"אני קורא ביקורות הרבה שנים. כבמאי אני מקבל ביקורות מהמון אנשים. הביקורת הכתובה השתנתה עם השנים, היום בעידן האינטרנט יש אין סוף מבקרים, דירוגים, דיווחים וכדומה. אני לא לוקח שום דבר באופן אישי, כל מבקר והראש שלו".

אתה סבור שבמקרים רבים יוצרי קולנוע ישראליים יותר מכוונים לפסטיבלים ולאהדת הביקורת מאשר לקהל הרחב?

"כל יוצר מגיע לעשות את הסרט שלו בראש אחר ובנסיבות חיים אחרות. זה הגיוון. זה קצת מפחיד בהתחלה אבל היום יוצר חייב להכניס גם שיקולים מסחריים לעשייה, ללכת על חבל דק, זה חלק מהאתגר של יוצר היום ואולי ככה היה תמיד".

[*]

(בתמונה: שי כנות)

כמה חשובה לך הצלחה קופתית של סרט כשאתה ניגש לביים אותו?

"לי חשובה ההצלחה בקופות, למרות שגם עשיתי פרויקטים שבהם ההצלחה בקופות לא הייתה חשובה לי. הם לא מוכרים בציבור כי באמת לא הצליחו, למרות שאחד מהם, 'ירח של זאבים', זכה בפסטיבלים והיה מבחינתי הצלחה גדולה. המילה הצלחה בעיני היא פשוטה מאוד, כל עוד יש לך את הפרויקט הבא הצלחת". כנות החל את קריירת הכתיבה שלו בטלנובלה ישראלית-ארגנטינאית בשם "המוסד", לאחר מכן ביים שני סרטים קצרים שזכו להערכה ואף כתב לסדרה "שבתות וחגים" ויצר וביים את סדרת הנוער "חלומות נעורים". ב-2002 החל כנות את שיתוף הפעולה ארוך השנים עם התסריטאי הקבוע עימו הוא עובד, רשף לוי, בסדרת המשטרה שפתחה את שידורי ערוץ 10 – "תיק סגור". למרות ביקורות חיוביות הסדרה שרדה עונה אחת בלבד וכנות זכה לפריצה הגדולה למרכז הבמה בפיצ'ר הראשון באורך מלא שהוא ביים ולוי כתב, "אהבה קולומביאנית", בכיכובם של אסי כהן ומילי אביטל. הסרט זכה להצלחה עצומה בישראל והפך לאחד מקומדיות הקאלט האהובות מהעשור האחרון. על הסדרה הבאה עליו אחראי הצמד לא צריך להרחיב במילים – "הבורר" הפכה לקאלט מיידי ודמותו של הבורר ברוך אסולין, בגילומו של משה איבגי, הפכה לאחת מהדמויות המזוהות בישראל.

כתבת וביימת לטלוויזיה ולקולנוע. איזה מהמדיומים מאפשר לדעתך בארץ יותר חופש פעולה ובאיזה מהם אתה מעדיף לעבוד?

"עולם הטלוויזיה שונה מעולם הקולנוע. אני אישית אוהב את שניהם ונהנה ליצור בשניהם וגם צורת העבודה שלי די זהה. בארץ מהרגע שהצלחת להרים פרויקט אתה כיוצר יחסית חופשי. אין פה את הכסף להרים מערכת גדולה של כותבים ובמאים לסדרת טלוויזיה ובטח לא לסרט קולנוע. העשייה בארץ להבדיל מבארה"ב נשארה לכן אישית ובזכות זה מרגישים את יד היוצרים".

יש סיכוי שנראה עוד המשך לעלילות "הבורר" או שחתמתם עליו את הגולל סופית?

"'הבורר' נח בינתיים וכעת אני עובד על סדרת מתח קומית חדשה בשם 'מזליקו' בכיכובו של משה איבגי."

לאחר סרטו השני, הדרמה "ירח של זאבים", שזכה להערכה ביקורתית ברחבי העולם אך לא להצלחה מסחרית, חזר כנות בשנה שעברה לתחום הקומדיה עם "שושנה חלוץ מרכזי" בכיכובם של אושרי כהן וגל גדות, המספר את סיפורו של כדורגלן שמתחזה להומוסקסואל בעקבות הסתבכות עם מאפיונרים. הסרט זכה להצלחה מסחרית גדולה עם 200,000 צופים, אך גם ללא מעט ביקורות שליליות מצד מבקרים שטענו כי לסרט יש מסר הומופובי סמוי.

מהי תשובתך למבקרים שטענו כי "שושנה חלוץ מרכזי" מכיל מסר הומופובי?

"זה הצחיק אותי. אמנם לא חלף הרבה זמן מאז צאת הסרט, אבל אני רואה ושומע סביבי שהסרט מאוד קידם את נושא הפתיחות וכן שבר מחיצות. אני תמיד מנסה ללכת עד הסוף עם הסיפור והרעיון שלי ולרגש. כמובן שהכי משמח אותי שהקהל מסתקרן, מגיע ונהנה והוא זה שבסופו של דבר שופט את הסרט".

בניגוד למצב העניינים בקולנוע האמריקאי, בישראל סרט בדרך כלל לא מושך צופים לפי כוכבי הקולנוע שמופיעים בו. יחד עם זאת אתה מקפיד לשלב שחקנים מוכרים בסרטיך. האם אתה חושב יש דבר כזה כוכבי קולנוע בישראל שמושכים קהל לקופות?

"אני חושב שכן. אני חושב שהסיבה להתחזקות הקולנוע בארץ עכשיו היא הטלוויזיה הישראלית. בטלוויזיה הישראלית הדרמות והקומדיות הישראליות הן הנצפות ביותר ומזוהות ביותר עם הערוצים. הקהל הישראלי אוהב מאוד את היצירה הישראלית בטלוויזיה. זה היה רק עניין של זמן שזה יגיע לקולנוע. הטלוויזיה יצרה כוכבים. גם בקולנוע הקהל נהנה לראות אותם פועלים, בדמות אחרת ובסגנון אחר. הקולנוע נותן מקום לכישרון שלהם. ללהק סרט בעיני זה כמו לארגן קבוצת כדורגל. צריך כוכב או שניים לפחות ועולים כדי לנצח. "

גם סרטו הבא של כנות, "איביזה", יהיה קומדיה בכיכובם של אבי קושניר, דביר בנדק, שני אטיאס ונועה וולמן. הסרט, שצפוי לצאת התחילת יולי לאקרנים, יעסוק בצעיר גולש שנוסע עם חבריו לאיביזה ומתאהב בבת זוגו של מאפיונר מסוכן.

[*]

(תמונה מתוך הסרט "איביזה")

איך הייתה העבודה על הסרט ?

" זו הייתה חוויה נדירה וכיפית. צילמנו באיביזה במשך כשבועיים עם כל הקאסט ואנשי הצוות. היה כיף ליצור סרט במקום כזה ואני מאמין שגם הקהל יהנה ממנו כפי שאנחנו נהנינו לעשות אותו".

הנטייה שלך בשנים האחרונות היא לכיוון הסרטים הקומיים. אתה חושב שחסרים סרטים בידוריים וקומיים בקולנוע הישראלי כפי שהיה בעידן סרטי הבורקס?

"אני חושב שעידן הבורקס התאים לתקופת הבורקס. היום הזמנים השתנו. אנחנו כיוצרים בארץ מתחרים עם כל העולם וגם מול הטלוויזיה. היום אם אתה עושה קומדיה לקולנוע היא צריכה להיות ברמה גבוהה אחרת אין לה סיכוי. קומדיה היא תוצר תלוי תרבות, היא מבוססת עלינו. היא מפעילה את כל הרגשות ומותר גם ליהנות לפעמים. אני חושב שצריך גיוון בקולנוע שלנו. באקשן אין לנו סיכוי מול האמריקאים וכך גם בהרבה ז'אנרים אחרים. בקומדיה לעומת זאת המילה, הרעיון והמשחק הם המנצחים ואפשר את זה לעשות בזול ולכן זה נח ונכון יותר להפקה בישראל".