אין דבר העומד בפני הרצון של הממסד ההוליוודי שבפעם המיליון מוכר את החלום האמריקאי בדרך שגרתית אך עשויה היטב. המרוויחים הגדולים הפעם הם וויל סמית' שמועמד בשנית לאוסקר השחקן הטוב ביותר ואולפני סוני שגלגלו לכיסם עד היום 150 מיליון דולר. מי הכניס להם את הכסף? הקהילה האפרו-אמריקאית והמעריצים של וויל סמית' שרצים לבתי הקולנוע לצפות בסרט על אדם שאין לו כלום (בדיוק כמו מרבית קהל הצופים) ועשה את זה בגדול. כיסוי התחת לעלילה השבלונית הוא שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי.כן, זה סיפור אמיתי על אדם שלא היה לו כלום, הוא מכר מכונות רפואיות לא הכרחיות, אשתו עזבה אותו כי היא פשוט לא האמינה בו (מנייקית), נזרק לרחוב עם בנו הקטן (והנודניק), וכול מה שהוא רצה זה להיות מאושר (ולעשות כמה מיליונים). בארה"ב כנראה אתה הופך למאושר רק אם אתה חי בווילה לבנה רחבת ידיים עם מדשאה ירוקה ענקית ואתה עובד בבורסה. אגב אם אתה מצליח לפתור בדקות ספורות את הקובייה ההונגרית בכלל יש לך סיכוי להצליח בגדול ועתידך מובטח.
פרסומת
גבריאל מוצינו, הבמאי האיטלקי של "הנשיקה האחרונה" מביים במקצועיות את סרטו הראשון בארה"ב. באופן מפתיע נבחר במאי איטלקי לספר את סיפורו של אדם שהגשים את החלום האמריקאי בדיוק כמו פרנק קפרה לפני שנים רבות, שביים סרטים אמריקאים יותר מהאמריקאים על הגשמת החלום האמריקאי. הפעם הגיבור שלנו הוא כריסטופר גרדנר איש מכירות קשה יום שמוצא את עצמו במאבק מול המדינה בעקבות אובדן עבודתו והניסיון שלו להתחיל את חייו מחדש כאיש בורסה.מלאכים לא יהיו כאן, נאומים חוצבי לבבות גם לא. באופן מפתיע הסרט מנסה להיות ריאליסטי בגישה שלו למרות העמדות ותאורה הוליוודית קיטשית. אין כמעט שחקנים דומיננטיים בסרט מלבד וויל סמית' ובנו גאד'ן סמית'. השניים נושאים על גבם את כול העלילה הצפויה שעשויה היטב. סמית' האב מקצוען ומצליח לעורר סימפטיה. לא מפתיע שהוא מועמד לאוסקר, השחקן מצליח להחזיק סרט שלם על גבו ולא לעייף את הקהל לרגע אחד. לעומת בנו הקטן שכמו מרבית הילדים בקולנוע האמריקאי דורש סטירה או אוטובוס.
טנדי ניוטון היפיפייה מופיעה כאשתו של גרדנר בתחילת הסרט. השחקנית נטולת איפור או יותר נכון לפתע היא נראית רע, מאז "חמדת" היא לא נראתה רע כול כך. היא מחמיצה פנים, מתנהגת בקשיחות ועוזבת. בהחלט אחת ההופעות הרעות שלה אי פעם ומדובר בשחקנית מעולה ולעיתים מבריקה. "המרדף לאושר" הוא סרט על הגשמת החלום האמריקאי, הוא גם סיפור אמיתי, והוא סם מרדים מושלם עבור ההמונים שצופים בסרט וחושבים שאולי גם לי יהיה מזל כזה של אחד למיליון.בינתיים כול מה שנותר לצופים הוא לשלם 35 ש"ח או 10.5 דולר בארה"ב. להיכנס לאולם הקולנוע. לצפות בוויל סמית' שנולד עם כפית זהב בפה מגיש לכם סיפור על עוני ועליבות בצורה הכי אסטטית, קיטשית והוליוודית שיכולה להיות. הרי החלום האמריקאי הוא במרחק נגיעת יד, אפשר לחוש בו שנייה לפני שהכתוביות יעלו, האור באולם יידלק, והמילה EXIT תוביל אותנו אל המציאות הישראלית שבה נשיא המדינה חשוד בהטרדה מינית, הפלסטינאים וחבריהם משתוללים, השכר תקוע במקום והמחירים עולים. ובכל מקרה הבורסה בת"א זו לא הבורסה בניו-יורק אפילו לא בסן פרנסיסקו.או כמו שסבתא שלי היתה אומרת, "יכול להיות לך כול הכסף בעולם אבל אם אין בריאות מה זה שווה?". כנראה שבהוליווד לא שמעו על הפתגם הזה.
סרט נחמד וטוב !!!
השחקנים נפלאים, הצילום מעולה, הפס-קול מצוין, הדיאלוגים מעניינים אבל התסריט והעלילה לפעמים קיטשיים וקלישאתיים מדי.
בקיצור, סרט טוב אבל יכול להיות הרבה יותר טוב. כדאי לראות !!!
המרדף לאושר (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות