הדרמה החדשה, "פריחה מאוחרת" רחוקה מלהיות סרט השנה. נהפוך הוא, מדובר בסרט בריטי קטן מידות, חביב עד מאוד אך אחרי הצפייה בו מרבית הסיכויים שהוא ישכח במהרה. במיוחד בעונת החורף, בה יוצאים מרבית הסרטים הדרמטיים הגדולים וגם מספר שוברי קופות הוליוודים מסקרנים לקראת טקס פרסי האוסקר.
על אף שמדובר בסרט על גבול האיזוטרי שמתאים יותר לפסטיבלי קולנוע כמו פסטיבל חיפה שבו הוא הציג לאחרונה, יש בסרטה של ג'ולי ג'ברס קסם רב. התסריט חביב, הבימוי מקצועי אבל מי שנותנת את התרומה הגדולה ביותר היא השחקנית הראשית, איזבלה רוסוליני. השחקנית שכבשה לבבות בתפקידים מפתים וחושניים ב"קטיפה כחולה", "המוות יאה לה" ו"לב פראי" והפכה בשנים האחרונות למוזה של היוצר הקנדי הסוריאליסטי גיא מאדין פשוט משתלטת על המסך ונוגסת בתפקיד כאילו זה הסרט שיעניק לדוגמנית לשעבר את האוסקר.
פרסומת
רוסוליני ו-ויליאם הארט, הנשכח ולא בצדק, מגלמים זוג נשוי – מארי ואדם. הוא ארכיטקט מפורסם המתמחה בעיצוב שדות תעופה ואוהב לעבוד בלי הפסקה. היא היתה עקרת בית מושלמת שגידלה בהצלחה רבה 3 ילדים מקסימים. שניים מהם נשואים והאחר אמן. שניהם בני 60 פלוס ונראה שהקריירה שלו דועכת ואילו הילדים שהיו הקריירה של האם כבר לא ממש זקוקים לה ואפילו אולי מוצאים בה מטרד. אפילו הסבתא הקשישה בעלת חוכמת החיים לא ממש מעוניינת בעזרת הבת המזדקנת.
כך מארי מוצאת את עצמה לא צעירה אבל גם לא קשישה, באמצע החיים בלי סיבה מספיק טובה לחיות. היא חייבת להתחיל לחיות מחדש והפעם בשביל עצמה. אם זה חוגי ספורט, פעילות התנדבותית, פתיחת עסק חדש או סתם לבלות עם הבעל שמעדיף לעבוד על פרויקט חדש ושאפתני שמחזיר לו את הטעם לחיים אחרי שמעסיקו מכריח אותו לעצב בתי אבות.
רוסוליני שנולדה בבית עתיר כשרון וזוהר כבתם של כוכבת הקולנוע האגדית אינגריד ברגמן והבמאי האיטלקי ממובילי הניאו-ריאליזם, רוברטו רוסוליני, מתבגרת בצורה נאה על המסך. בלי ניתוחים פלסטיים מיותרים היא עדיין אחת הנשים היפות ביותר על פני כדור הארץ. על אף שהיא כבר לא דקיקה כמו בעבר הנוכחות שלה מרשימה כשהיתה. נראה שגם אם הבמאית לא התכוונה היא יצרה סרט שכולו מחווה לאחת כוכבות הקולנוע הותיקות והלא מוערכות דיין מאז תחילת שנות ה-80.
"פריחה מאוחרת" הוא סרט קטן ומקסים שיהיה לכם כיף להעביר איתו את הערב, ליהנות משחקנים איכותיים (שימו לב לג'ואנה לומלי מ"פשוט נהדרת" המעולה בתפקיד שקטן עליה), ובעיקר להתרפק על הנוכחות הקלאסית של איזבלה רוסוליני ולהתאהב בה מחדש.
שם: ניצה רטרגיל: 66סרט לגיל הזהב בלבד שזר לא יבין זאת והסרט לא ידבר אליו.
העיסוק בגיל הפרישה וההתמודדות עם מצבים חדשים בלתי מוכרים מוצג פה נחמד , אלא שהסרט שאנור לעסוק בבעיה קיומית חדשה כזו של פרישה לא מצליח להעמיק בנושא והוא די דליל למרות השחקנים הנפלאים שבו. יש רגעים טובים ,אבל בכללי הסרט קלוש וחבל.
שם: גיל: 56סרט מייגע, לא זורם, עם הרבה חלקים משעממים ומיותרים. התאכזבתי, ובהחלט אפשר לוותר.
שם: מיכאל בגיל: 23אני חייב לציין שהסרט הזה לא מתאים לקהל של הגיל שלי כי זה לא יעניין אותו, אבל ראיתי את הסרט וסך הכל הוא נחמד... כמובן שבגיל שלי הוא די שיעמם אותי אבל הוא לא סרט רע. הוא נחמד וזהו