מאחורי הדלת ביקורת סרט

לפני עידן הכבלים והלווין הדיגיטלי, רווח הביטוי 'סרט ערוץ 4' שהתייחס לסוגת סרטים שמוקרנים בערוץ הסרטים (היחיד דאז) בשעות הצהריים של ימי חול, מה שלימים, כשעלה ערוץ הסרטים המלודרמטיים, נכנס לסלנג על שמו כ'סרטי הולמרק'. מדובר בסרטי דרמה לא מזיקים, רגשניים, לעיתים תקופתיים, ברמת הפקה בינונית ומעלה עם עלילות דרמטיות של אנשים קטנים בחייהם הקטנים עם נקודות שיא מרגשות אך בלי עומק מיוחד, לא לדמויות ולא לנושאים. סרט מושלם לרביצה מול הספה בשעות צהריים חמים וחסרי מעש. 'מאחורי הדלת' הוא בדיוק סרט שכזה, קטן, רגשני, תקופתי, עם בחירות קולנועיות ותסריטאיות בנאליות, אך עם טוויסט- את תפקיד המשנה מגלמת הלן מירן, המלכה ב'ה' הידיעה.'מאחורי הדלת' מגולל את סיפור ידידותן של מגדה (מרטינה גדק), סופרת המבלה את רוב זמנה סביב בעלה החולה, ואמרנס (מירן) סוכנת בית קשוחה, דעתנית, לא קונוונצינלית אבל עמוק עמוק (עמוק) בעלת לב זהב. הסיפור מתרחש בהונגריה הקומוניסטית של שנות השישים ומתייחס לא מעט להבדלי המעמדות בין שתי הנשים- המועסקת והמעסיקה. אמרנס חיה ליד מגדה ובעלה בדירה קטנה שאיש מעולם לא הורשה להכנס מעבר לדלתה הנעולה. שם, יש הטוענים שהיא מסתיר סוד כמוס, אולי אוצרות שגנבה מיהודים בזמן המלחמה. ככל שאמרנס משתלטת יותר ויותר על אורח החיים בביתה של מגדה ונראה שהזוג מבלה יותר זמן בניסיון לרצות את סוכנת הבית מאשר היא אותם, הסקרנות של מגדה לגבי סיפורה האמיתי של אמרנס מתעצמת, עד שמתגלה אמת טראומתית מעברה. אז ברור כבר שהדמות המענייינת באמת היא לא של הגיבורה הסתמית- עקרת בית משועממת, סופרת, קתולית, חטטנית, אלא של אמרנס, סוכנת הבית העקשנית והקשה אך מלאת תובנות החיים. אלא שגם הדמות שלה, כראוי ל'סרטי ערוץ 4' היא לא באמת אנושית או מעוררת הזדהות. נראה שהכותבים הבחינו בכך ולכן הרעיפו עליה אינסוף פצעים קיצוניים מהעבר העולים בכל רגע שני ונעים ממכת ברק, התאבדות, מלחמת העולם, בגידת אהוב ועד שחיטת פרה אהובה. ההסבר הפשטני על אופיה הקלישאתי של אמרנס הוא לכאורה נקודת התקרבות לדמות, אבל לא באמת עושה את העבודה. בהתאם, הסוד הגדול מאחורי הדלת נותר בנאלי כפי שציפינו.מה כן עושה את העבודה? כאמור- הלן מירן. השחקנית המהוללת ('המלכה', 'גוספורד פארק', 'אדום' ו'החוב', עיבוד אמריקאי לסרט הישראלי) מצליחה להפיח באמראנס השטחית עומק בכל מבט, מחווה או שורה. מירן מתמודדת עם הדיאלוגים הלעיתים מביכים ('העולם בנוי מאנשים שמטאטים ואנשים שאומרים לאחרים לטאטא, ישו היה מהמטאטאים') בהצלחה מרשימה יחסית והופכת את החוויה שהייתה יכולה להיות סתמית לחלוטין, להצגה של אישה אחת. לידה הופכת מרטינה גדק ('חיים של אחרים', 'כנופיית באדר מיינהוף', 'המטבח של מרתה') לשחקנית בינונית ומעצבנת, כמעט כמו הדמות שלה. למרות הניסיון הרב של הבמאי אישטואן סאבו ('התוודעות', 'להיות ג'וליה'), הסרט מבויים בצורה כמעט סטודנטיאלית- הרבה פיידים לשחור, משחקי סאונד ודיבוב לא ברורים ופלאשבקים כמעט מביכים. שתי הנשים מתחילות רחוק, מתקרבות, מגלות זו את זו, עומדות בפני מבחנים וכמובן- עוברות משבר אמון קשה. כלומר, שום דבר שלא יכולתם לדמיין מרבע השעה הראשונה של הסרט. לסיכום, הסרט חותר בצורה מוצלחת מאוד לעולם הבינוניות של 'סרטי ערוץ 4', ומספק הנאה פשוטה של אחר צהריים משמים, שנכנסת מאוזן אחת ויוצאת מהשנייה, ומקבלת זכות קיום בעזרת ליהוק מוצלח בלבד.

בשם הבן Kidnapped חדש 2026

משמרת מאוחרת Late shift חדש 2026

צבעי הזמן Colours of Time חדש 2026

Mother Mary Mother Mary חדש 2026

נינו Nino חדש 2026

הדרמה The Drama 2026

הכלה! The Bride 2026

זה עובד? Is This Thing On 2026

השמש זורחת על כולם The Sun Rises on Us All 2026

לבנות מחדש Rebuilding 2026