



"אסור להפסיד"
קשה לעיכול תרתי משמע. הסגנון הוא סוריאליסטי והמשחק של הילדה ואביה מצויין, אבל הסרט עצמו בינוני. האשפאפי היא ילדה בת 6 ,שגודלת עם אביה הקשוח והחולה בצריף מוזנח כחלק מקהילה קטנה ,שמבודדת מהצוויליזציה למרות הקירבה הפיזית אליה. הם דוגלים בחיים מינימליסטים,ללא דת, ואת התזונה שלהם שהן חיות, הם מוצאים בסביבה בה הם חיים. האב מחנך את האשפאפי להיות קשוחה כמוהו ולדעת להתמודד עם קשיים, במיוחד לקראת היום שבו הוא כבר לא יהיה יותר בחיים.כשאסון טבע גורם להצפת איזור מגוריהם, כל הקהילה מתפנה לבית חולים ולאחר מכן גם האשפאפי נפגשת עם אימה שנטשה אותה.ברור שיש כאן איזושהי אמירה כלפי אורח החיים המודרניים, אבל המסר אינו ברור וחד. ציון 6.5.
ההתנגשות בין קהילה שהיתה מנותקת מהציויליזציה, והציויליזציה. האסון של הקהילה עקב סערה, הוא וודאי. האוכלוסיה המשכילה מציעה עזרה שיכולה להציל את הקהילה, אבל החשדנות וחוסר האמון לאחר הזנחה של שנים, כל כך גדולים שהקהילה מוותרת על העזרה, מתוך חשדנות וחוסר אמון, ומאבדת את עצמה לדעת. הסרט קשה לצפייה ולא מתאים למי שאינו מורגל במראות קשים. אך הוא עשוי היטב ומטלטל.
ביקורת חברתית על העולם המודרני, המתועש, ששכח איך לחיות וליהנות מהחיים בפשטות ולא רק באמצעות צריכה. מסופר דרך עיניה של ילדה חכמה ובעלת דימיון פורה, שחיה בדרום ארה"ב, במקום שכוח אל, ביחד עם אביה הקשוח, שמנסה להכין אותה להישרדות בגפה.
סרט איטי, לא יכלתי להמשיך לצפות בסרט. יותר מדי חיות מתות ואכזריות, הדירוג הוא על מאמץ והשקעה באפקטים הויזואלים ותו-לא.
תחושה מעורבת - המשחק מצוין (בעיקר של הילדה), המוזיקה והצילום גם. אבל בתסריט יש לא מעט חורים, והסרט קצת אלגורי מדי ולכן הוא לא מרגיש לגמרי מציאותי בכל חלקיו. סרט עצמאי בהחלט מעניין, אבל עם פגמים. אגב, יותר מדי שוטים של חיות מתות (ואכילה מאוד גרפית של בשר). בתור צמחונים, הת'שינו לראות חלקים ממנו