העולם על פי דנקן ביקורת סרט

בשנת 1971 ביים רוברט מליגן את הסרט המרגש "הקיץ של 42 " המספר על אהבה ראשונה בחופשת קיץ בחופים המלבבים של ניו אינגלנד. מאז עברו הרבה קיצים אבל התמה של "תראו מה קרה לי בחופשת הקיץ" נשארה פופולארית בקולנוע ההוליוודי (וגם הישראלי-ראה סרטו של אבי נשר "פעם הייתי"). הרעיון המרכזי העומד בבסיסם של סרטים אלו הוא שבעולם המופלא והמנותק מהיקום שנקרא "חופשה" יחווה הגיבור אירועים מכוננים, כאלו שישנו אותו ויעצבו מחדש את אישיותו-כשהחופשה תסתיים הכול ישתנה.נשמע פשטני, נשמע הזוי ובכל זאת את הרעיון הזה מוכרים לנו שוב ושוב וזה עובד-ולראיה הסרט "העולם על פי דנקן" (כי איך תתרגמו את שמו המקורי של הסרט "דה ווי ווי בק"?). דנקן בן ה-14 (גיל ההתבגרות ,זמן מצוין להיוולד נחדש ובטח בקיץ) הוא ילד מאותגר חברתית היוצא עם אמו הגרושה, בן הזוג המעצבן ובתו הלא פחות מעצבנת לחופשת קיץ בניו אינגלנד. בבית הקיט דנקן משתעמם למוות ורק השכנה הבלונדינית בבית ממול (שלגמרי במקרה גם חיה בריחוק מאביה) עושה לו עיניים. ברגע נמהר אחד ברוב ייאושו מגיע דנקן לפארק המים המקומי ובדרך פלא אף הופך לעובד במקום. דנקן הילד המבולבל ילמד ממפעילי הפארק הסופר מגניבים (שיודעים להצחיק בדיוק ברגע הנכון) שבעצם הוא שווה הרבה מעבר לחוסר ההערכה שרוחשים לו בני משפחתו- אם מקס הזועם נולד מחדש במדבר האוסטרלי, דנקן עושה זו בפארק המים השכונתי.בדרך להפיכתו מסופר חנון לסופר cool יגלה דנקן פרטים מפתיעים על אביו החורג ויראה בסבלה של אימו. פס הקול ימלא את לב הצופה בשירים מגניבים הרבה מדורות יאירו את שמי החוף של ניו אינגלנד ודנקן אפילו ינסה לרקוד ברייקדאנס. צמד הבימאים/תסריטאים/שחקנים נאט פקסון וג'ים ראש (שאף ליהקו את עצמם לסרט בתפקידי משנה משעשעים) חולקים אוסקר על התסריט ל"יורשים" מנווטים כאן סירה בלי ידיו האמונות של הבמאי אלכסנדר פיין והתוצאה חיננית, מגניבה אבל גם עמוסה קלישאות לעייפה ואינה מצליחהליצור אצל הצופה תחושה של הזדהות עם אף אחת מהדמויות. סרט המתיימר לומר משהו על החיים אינו יכול להסתפק בסצנות שיכולות להתרחש רק בקולנוע (למשל הסצנה שבה דנקן לומד לרקוד היפ הופ-סצנה משעשעת אך מופרכת לחלוטין).בקאסט המרשים ניתן למצוא את טוני קולט, סטיב קארל ,אליסון ג'ני ,מאיה רודולף ואמנדה פיט כולם עושים תפקידים טובים אך שגרתיים ונדמה שהגיעו רק כדי לפרגן לחברים ולהרוויח עוד כמה דולרים זעומים. רק סם רוקוול כעובד בטלן בפארק המים גונב את ההצגה ומצליח להצחיק וגם ליאם ג'יימס כדנקן משכנע במידה. השניים מרימים קמעה את רמת הסרט.