עד היום נעשו כמה וכמה סרטים על חיו של הנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה נלסון מנדלה. כמו במקרה של מנהיגים אחרים סיפור חייו הלא יאמן והקשיים שבהם נתקל בדרכו לשלטון מהווים חומר מעולה לסרטים. מנדלה הוא סיפור הצלחה סוחף שאין ברירה אלא להזדהות איתו ונדמה שאפילו אם יקריאו על המסך את סיפור חיו בקול רם לא תוותר עין אחת יבשה באולם.כשמביימים סרט על דמויות גדולות מהחיים קיים קושי רב שלא לחטוא להתייחס אל הגיבור כאל חצי אל. בילה אוגוסט כשל בכך בסרטו "להתראות בפאנה" שתיאר את מנדלה יותר כמיתוס ופחות כאדם. קלינט איסטווד בסרטו "אינוויקטוס" הצליח לטעמי לשרטט דמות אמינה ואנושית של מנדלה בתקופה שלאחר מינויו לנשיא דרום אפריקה. ליכולתו של מורגן פרימן לצקת תוכן כן ויומיומי לדמותו של מנדלה הייתה תרומה רבה לכך.
פרסומת
הבימאי ג'סטין צ'דוויק לקח על עצמו משימה לא קלה והיא להביא למסך את הביוגרפיה המלאה של מנדלה. בניסיון להספיק ולדחוס למרקע כמה שיותר אירועים נדמה סרטו "מנדלה הדך הארוכה אל החופש" כיצירה הולמרקית ממוצעת שמשופעת ברגעים קיטשיים עד מביכים (מנדלה ואשתו ויני מתחבקים לאור שקיעה ועוד). עדיין קטעים שאותי עניינו לא הופיעו בסרט כמו תיאור דרכו של מנדלה מצעירותו ועד שהפך לעורך דין מכובד - דבר לא שגרתי בדרום אפריקה באותם ימים.מעבר לקורות חייו המדהימים של האיש שישב שנים ארוכות בכלא יש שתי נקודות אור "מנדלה הדרך הארוכה לחופש": כנותו המפתיעה של התסריט המציג למשל את בגידותיו של מנדלה באשתו הראשונה והשחקן אידריס אלבה המגלם את מנדלה.
אלבה הינו שחקן מוכשר ביותר בעל נוכחות פיזית רשימה. כל עוד הוא אינו נדרש לעטות על פניו איפור מגוחך בסגנון דה קפריו באדגר ג' הוא מצליח לספק לצופה מנדלה נחוש ומרשים. לעיתים נדמה כי הוא מתאמץ יתר על המידה אבל אם יש סיבה אחת לראות את הסרט היא אלבה שמוכיח שוב ושוב את יכולתו בין אם על המסך הקטן ובין אם בקולנוע.הסרט ארוך מאד וצ'דוויק מתקשה לסיימו. אך מכיוון שמדובר בסוף טוב ובמסר הומניסטי הקורא לשלום ולאחווה עדיין הצופה מצליח לגמוע את 140 דקות מהסרט ואף לצאת מהאולם בתחושה טובה. אם לראות אז בזכות אדריס אלבה ומעבר לכך כדאי מאד להכיר את סיפורו של אחד האנשים יוצאי דופן בזמננו .
סרט ביוגרפי ראוי לשבח. מצד אחד לא מוציא את מנדלה שצדיק טהור בכל רמח איבריו, אבל עדיין גורם לצופה להבין מדוע הפך לסמל של מנהיגות עולמית. שיחזור התקופה מצויין (כנל לגבי שיחזור הקטעים התקשורתיים), משחק מצויין של אידריס אלבה ונעמי האריס (שמשחקת את ויני, אישתו של מנדלה). מרגש, צילום מצויין ונוסטלגי. הנאה!