ונוס בפרווה ביקורת סרט

הנובלה "ונוס בפרווה" שכתב בשנת 1870 הסופר האוסטרי ליאופלד פון זאכר מאזוך זכתה עד היום לשלושה עיבודים קולנועיים קלוקלים. סרט ניצול מיני אמריקאי משנת 1967, סרט ארוטי איטלקי משנת 1969 וסרט הולנדי בשחור לבן שגם נטה כמו שני קודמיו להתעסק בעירום ובבוטות של הנובלה ולא טרח להתעמק ביחסי השליטה המורכבים בין המינים שמפורטים בו על ידי הסופר ששמו הוא המקור לביטוי מזוכיזם. נדמה היה שיוצרי הקולנוע פשוט לא מסוגלים להנפיק תובנות מעל למובן מאליו ביצירה ספרותית מבריקה זו.בשנת 2010 הפתיע את ברודווי המחזאי ההומוריסט דייויד אייבס כשהעלה גרסא משלו לנובלה. גרסא שבה בימאי מנהל משחק שח מורכב מול שחקנית הנבחנת לתפקיד הראשי בהצגה המבוססת על הנובלה. ההצגה הייתה להצלחה מסחררת והבימאי רומן פולנסקי ממרום שמונים שנותיו החליט שיצירת גרסא קולנועית למחזה של אייבס תהיה הפרויקט הבא שלו. תומס הוא מחזאי תיאטרון שעיבד את הנובלה "ונוס בפרווה" לבמה וכעת הוא עסוק בבחירת השחקנית הראשית לתפקיד ונדה, גיבורת הנובלה. בסוף יום ארוך ומתיש נכנסת לאולם התיאטרון הפריזאי שחקנית שגם לה קוראים ונדה ומבקשת לקיים אודישן . תומס רק רוצה ללכת הביתה אך לאחר הפצרותיה של ונדה הוא מסכים לאודישן אחרון בהחלט והסרט יוצא לדרכו רבת הפיתולים וההפתעות. העברת מחזה ובמיוחד מחזה המבוסס על שני שחקנים מן הבמה למסך הגדול הינה עסק לא פשוט. כשהמצלמה אינה יוצאת ולו לרגע מהאולם וכששני שחקנים מדקלמים רוב הסרט טקסטים בשפה מליצית יכולה היצירה הקולנועית להידרדר במהירות לשעמום ולבנאליות. אולם מכיוון שכאן מחזיק במושכות הבימוי אמן החללים הסגורים ואשף הקלסטרופוביה הקולנועית התוצאה היא מלאכת מחשבת של יצירה קולנועית שמצליחה לשמור את הצופה דרוך לכל אורכה ולאט לאט סוחפת את המתבונן עמוק לתוך העלילה .אחד המוטיבים המרכזיים ביצירותיו של פולנסקי הוא הצטמצמות עולמו של הגיבור (גם אם רק בדמינו) ככל שהעלילה מתקדמת. המרחבים הפתוחים של הים ב"סכין במים" הופכים לחלל קטן במעמקי היאכטה של הגיבורים. החפצים בדירתו של גיבור "הדייר" נדמים גדולים יותר (והגיבור חש קטן יותר ויתר) ויתר והקירות סוגרים עליו פשוט כמשמעו. רק כשהוא מרגיש חנוק יוכל גיבורו של פולנסקי להתמודד עם האסונות והרעות שנקרות בדרכו. ב"ונוס בפרווה" נמצאים הגיבורים בבמה בתיאטרון קטן ובעזרת שינוי תיאורה וצילום מתוחכם נדמה שהבמה הולכת וקטנה ככל שסרט נמשך. פולנסקי מרבה לעסוק ביצירותיו ברוע האנושי ויצירה העוסקת ביחסי סאדו מזו היא מתאימה לו ככפפה ליד. פולנסקי הצהיר לא פעם (גם על סמך ניסיונו כניצול שואה ובמיוחד לאחר שאיבד את אשתו בטבח אכזרי) כי הרוע נמצא בכל ורק מחכה להזדמנות להרים את ראשו. סוורין הגיבור שאת תפקידו מדקלם הבימאי תומס (ולא ברור האם תומס אינו בעצם סוורין) נאבק ביצריו האפלים ואילו ונדה השחקנית המסתורית (שלא ברור איך היא יודעת את תפקידה בעל פה לאור העובדה שהיא מצהירה שבקושי קראה את התסריט) נדמית כמי שמלכתחילה האפלה מקננת בה.כמו בסרטו הקודם "שדות הקטל" שגם הוא היה מבוסס על מחזה,מצליח פולנסקי ללהטט בוירטואוזיות בחלל מצומצם ולשמור על קצב רצחני וסוחף לאורך כל הסרט וכמו ב"שדות הקטל" הוא מצליח להנפיק משחקניו את אחת מהופעותיהם המוצלחות ביותר בקריירה הענפה שלהם.מתיו אמלריק קודר כדרכו ומצליח להעביר את הפגיעות והבלבול ששרוי בהן גיבור הנובלה.אבל מי שמתעלה על עצמה היא אשתו של פולנסקי עמנואל סנייה הנפלאה שכבר הספיקה להרטיט לבבות ב"ירח מר". סנייה בת ה47 שנראית נפלאה ומשפריצה מיניות לכל עבר. סנייה היא ונוס בפרווה (או ונוס ממילו אם תרצו). ודמותה המתעתעת היא תאווה לעיניים ומבלבלת את הצופה ללא הרף. לרגע היא שחקנית בשקל בורה שאינה מבינה ביטויים בצרפתית , ומייד לאחר מכן היא פם פטל אגרסיבית שרודה בבן זוגה לבמה וכמעט מתעללת בו. יש בסרטו של פולנסקי רבדים רבים שתקצר היריעה מלתארם כמו הדיון המרתק ביחסי גברים נשים וביחסי אדון ומשרת (או עבד אם תרצו). "ונוס בפרווה" הינה יצירה שאינה קלה לעיכול אך אם מתמסרים אליה, ניתן ליהנות מחוויה יוצאת דופן. מסתבר שלרב אמן הוותיק עוד יש את זה.

כי את מכוערת Cuz Youre Ugly חדש 2026

האודיסאה The Odyssey חדש 2026

מאמא Mama 2026 חדש 2026

פזמון חוזר Power Ballad חדש 2026

כימים אחדים Per amore di una donna חדש 2026

המכוון Tuner חדש 2026

מילה שלי I Swear חדש 2026

קלן 75 Koln 75 חדש 2026

אל שולחנו של זאב The Tasters 2026

ערך סנטימנטלי Sentimental Value 2026