לפני כמה שבועות צפיתי במערכון של SNL שלמעשה היה טריילר פיקטיבי לסרט על חייו של הראפר והמפיק המוזיקלי ג'יי זי. את ג'יי.זי לא גילם אחד הקומיקאים השחורים של SNL אלא אחד הלבנים. באותו טריילר פיקטיבי גם את קאנייה וסט גילם קומיקאי לבן. בהתחלה לא הבנתי למה המשורר התכוון, אבל בסופו של דבר התברר שמדובר פה בקטע של הפוך על הפוך שכנראה מתכתב עם תופעה קולנועית עכשווית.בשנים האחרונות נעשו לא מעט רימייקים לסרטים, בחלקם דמות הגיבור הלבנה הוחלפה בדמות שחורה. כך זה קרה למשל במקרה של "קראטה קיד", "נקודת שוויון" ועוד שלל סרטים. עכשיו זה קורה עם הסרט "אנני" שהוא עיבוד נוסף לקולנוע של המחזמר הידוע (שבעצמו היה עיבוד לרצועת קומיקס). במציאות אף אחד לא יעז לעשות רימייק עם שחקנים לבנים במקום ראפרים שחורים, לא רק שהוא יואשם בגזענות, אלא גם שזה לא יראה טבעי. אבל כשהופכים את דמותה של "אנני" מדמות ג'ינג'ית לבנה לדמות שחורה וגם משנים את הסגנון המוזיקלי על הדרך מפופ להיפ-הופ, אין בזה שום דבר לא טבעי. למעשה מפיקי הסרט, ג'יי.זי והזוג וויל סמית' וג'יידה פינקט סמית', לא מתיימרים להחליף את דמותה של אנני המקורית והם מספקים לכך הסבר כבר בסצנת הפתיחה של הסרט.
פרסומת
הזוג סמית' מעורב כבר פעם שנייה ברימייק מהסוג הזה, קדם לו "קראטה קיד" בו שיחק בנם, ג'יידן. ג'יי.זי התכתב עם המחזמר בעבר כשסימפל את "It’s a hard Knock life" מתוך פסקול הסרט שיצא בשנות השבעים בשיר בעל אותו השם. השיר נחשב עד היום לאחד הלהיטים הגדולים שלו.כידוע, זה לא הרימייק הראשון למחזמר "אנני". למעשה מדובר באחד הרימייקים הכי מיותרים שאי פעם נעשו בהיסטוריה של הקולנוע. אגזים ואומר שזה מגיע עד לרמת הביזיון. הסרט עוסק באנני (קוונזנה ואליס). הוריה נטשו אותה כשהייתה בת ארבע על מדרגות מסעדה איטלקית ומאז היא נודדת מבית אומנה אחד לשני עד שלבסוף היא מגיעה לבית האומנה של גברת הניגן (קמרון דיאז). אנני מנסה בכל כוחה לאתר את הוריה שנטשו אותה, במהלך הניסיונות, היא נתקלת במיליארדר ויל סטאקס (ג'יימי פוקס), שמלבד היותו בעל חברת תקשורת סלולרית הוא גם אחד המתמודדים המובילים לראשות העיר. בעצת מנהלי הקמפיין שלו, הוא מציע לאנני לעזוב את בית האומנה ולעבור אליו באופן זמני במטרה להצליח להשיג יותר קולות.
למרות ההסבר לסיבה בגינה "אנני" היא דמות שחורה, סצנת הפתיחה הזו היא גם אחת המעצבנות בסרט. קטע עמוס במשחק מוגזם שהולך ומחריף ככול שהסרט מתפתח.
אי אפשר להאשים שום שחקן בכך אלא את הבמאי ויל גלוק. בימוי כל-כך גרוע לא נראה שנים על המסך הגדול. גם התסריט והעריכה של הסרט רחוקים להיות ממיטבם. התסריט עמוס שמאלץ וההומור בו לא עובד, מלבד אולי הקריצה ל"נסיך המדליק מבייל אייר" שתדבר רק לקהל ההורים הצעיר.גלוק אינו מבין את הקהל שלו. הסרט אמור להיות לכל המשפחה אבל נראה שהוא מכוון אותו לתינוקות ומכאן כנראה מגיע המשחק האיום. בניגוד לסרטי ילדים שמיועדים לכל המשפחה כמו "סיפורו של דולפין" הפונים לקהל הילדים בגובה העיניים, הסרט מתייחס לצופים שלו כאילו הם זאטוטים בעריסה. הדמויות הן סטריאוטיפיות ורדודות והנפגעת העיקרית היא קמרון דיאז המגלמת את דמותה של גברת הניגן. זהו בהחלט התפקיד הגרוע ביותר של דיאז אי פעם. היא זכתה השנה בפרס הראזי לשחקנית הגרוע ביותר על "האישה האחת" ו"סקס טייפ" אבל הפסידה את הפרס על שחקנית המשנה ב"אנני" למייגן פוקס מ"צבי הנינג'ה". לא ברור מדוע ג'יימי פוקס הסכים גם הוא להתבזות, המשחק שלו אמנם מוגזם רק בחלקים קטנים מהסרט, אבל דמותו השטוחה היא סטראוטיפ מהלך לכל אורכו. התפקיד פשוט מתחת לרמתו.גילוי נאות, אני אלרגי למיוזיקלס קולנועיים. לדעתי מחזמר לא אמור לעזוב את הבמה. זה נראה לא טבעי. ב"אנני" זה נראה עוד יותר לא טבעי מהרגיל. הסרט מודע לכך ולכן הוא גם מתנצל על עצמו יותר מפעם אחת. הרימייק ל"אנני" הוא אחד מהמיוזיקלס הכי גרועים שנראו על המסך הגדול והוא זכה בצדק בפרס הראזי לחידוש הגרוע ביותר של השנה.
סרט לכל המשפחה על אנני , ילדה שננטשה ע"י הוריה בצעירותה ומצליחה לגעת בליבו של מועמד לראשות ניו יורק המתקרב אליה בכדי להגדיל את כוחו הפרלמנטרי
משחק טוב , קיטשי אבל במידה
אני קצת מאוכזבת. הסרט היה מעט טכני לטעמי.
לא שמתי לב לקטעים מרגשים עד דמעות, אם היו, ואני מאופיינת כאחת שבוכה מכל ריגוש קטן.
מצאתי את עצמי יוצאת מהסרט ואומרת לעצמי- זה סרט הנוגע בילדה יתומה, דבר שאני לא מאחלת לעצמי, בסביבות הגיל שלי שמחפשת את ההורים שלה - איך לא התרגשתי?
מצד שני, היו קטעים יפים, אהבתי את החברות של הבנות המתגוררות בבית האומנת, את האופי של אנני, אופי מיוחד במינו.
טוב... אבל קצת קשה לתאר את הקסם הזה עכשיו...
בכל עברה חצי שנה מאז שראיתי אותו
אבל אני יכול לומר לכם שאז הייתי בתקופה שהייתה קשה בחיי והסרט הזה פשוט עשה לי את היום ופשוט הציל אותי. בלי הגזמה. עד עכשיו הוא נשאר לי בראש אין הרבה סרטים שנשארים לך כל כך הרבהזמן שם למעשה,אני חושב שהוא היחיד... כילד שלא הכיר בכלל את אנני לפני זה היה סרט מדהים והתרגשתי מכל שנייה ובשביל לחזור למציאות הייתי צריך להתעכב שם עוד איזה שעה כדי להירגע,אתה פשוט יוצא בהיי!!!
בקיצור, למרות שקשה לתאר חוויה מדהימה וחוץ גופית כזה בכמה מילים...
אפשר לומר שזה הסרט הכי טוב שראיתי בחיי!
לכו לצפות!
שלח/י
קמרון דיאז
רוז ביירן
ג'יימי פוקס
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות