כמו יחסי ערבים וישראלים בקולנוע שלנו כך גם נושא המהגרים היה ותמיד יהיה אחד הנושאים היותר בוערים בקולנוע הצרפתי. בתקופה האחרונה הוקרנו 2 סרטים הומוריסטיים בנושא: "למה זה מגיע לי?" ו"סמבה". כעת מגיע לקולנוע סרט שעוסק בקונספט מבחינה דרמתית וכבדה תוך כדי התעסקות בשואה כדבק המחבר את המהגרים ומגבש אותם.הסרט בעל השם הגנרי להחריד, "סיפור מהחיים", מבוסס על מקרה אמיתי של מורה ותיקה בשם אן גגן. היא מקבלת לניהולה כיתה בנושא ההיסטוריה של האמנות. הכיתה מעורבת ומורכבת מתלמידי תיכון מכל הדתות והגזעים ונחשבת גם למאוד בעייתית מבחינת נוכחות, ציונים והתנהגות. באופן טבעי נוצרים מתחים רבים בין התלמידים. כדי להפוך את הכיתה ליותר ממושמעת ומגובשת, אן מבינה שעליה לעשות צעד חריג. היא רושמת את הכיתה לתחרות לאומית בנושא "ההתנגדות והגירוש" בדגש על הילדים בתקופת השואה.
פרסומת
"סיפור מהחיים" מתחיל בצורה טובה: תלמידה מוסלמית מנהלת ויכוח סוער עם אחת המורות על הזכות לקבל את תעודת הבגרות שלה כשהיא לבושה בחיג'אב. החוק בצרפת אוסר על הגעת תלמידים לבושים באופן זה לבית הספר. הקטע הזה מתחבר לסצנה אחרת בהמשך הסרט במהלכה אחד התלמידים של אן מדבר על כך שהיהודים הוכנסו לתאי הגזים לאחר שהופשטו וראשם גולח. משמעות מעשה ההפשטה והגילוח הוא חיסול הזהות של היהודים ולכן הצופה יקשר באופן אוטומטי סצנה זו לסצנת הפתיחה. ההקבלה הזאת, עלולה לעורר לא מעט מחלוקת.בעוד שההקבלה הזו עלולה לעורר מחלוקת בצרפת, נושא אחר עלול לעורר מחלוקת בקרב הצופים הישראלים: זה קורה כאשר התלמידים משווים את יחסה של ישראל לתושבי עזה ליחסם של הנאצים ליהודים בזמן השואה. אן שוללת השוואה זו, אך בכל זאת מגדירה את מה שהחיילים עושים שם כפשעי מלחמה.
כאמור, החלק הראשון של "סיפור מהחיים" הוא טוב. הצופה מכיר את הדמויות המרכזיות, נוצרת הבטחה לסרט מעניין אך היא לא מתממשת. הדמויות לא מתפתחות באופן שלצופה יהיה אכפת מהן. מהרגע שהסרט מתחיל להתעסק בשואה באופן דידקטי, העניין בסרט הולך ופוחת. הצפייה בסרט גורמת לנו להרגיש כאילו אנחנו אחד התלמידים בכיתה של אן גגן.כאשר אנחנו מגיעים לקולנוע אנחנו מעוניינים להיסחף לתוך סיפור עלילתי מרגש או לחוות עולם קולנועי עשיר מבחינה ויזואלית – התחושה בסרט הזה היא של שיעור. סצנות רבות היו צריכות לעבור קיצוץ בעריכה. סצנות אחרות לא היו צריכות להופיע בכלל כי הן משולבות בסרט בצורה כמעט מלאכותית ולא נחוצה. באופן כללי התסריט פשוט לא כתוב מספיק טוב."סיפור מהחיים" הוא סרט שלא יחדש דבר לקהל הישראלי שמכיר את הנושא השואה לעומק. את מה שהסרט מציג אפשר לקבל במסגרת כל יום שואה. מצד שני, כמו לתלמידים בסרט, כך גם לצופים במדינות אחרות - בגלל חוסר ההכרות עם הנושא, הסרט עלול להיות יותר רלוונטי.
סרט חובה למבוגרים וילדים מעל גיל 14. כיתת תיכוניסטים בצרפת דהיום , עם תלמידים מדתות וגזעים שונים עם בעיות משמעת חמורות, עוברת טלטלה רצינית כשמורה מיוחדת חושפת אותם לשואה היהודית ומעללי הנאצים בנסיונם להשמדת עם. הם לומדים את הנושא וזוכים בפרס המאפשר להם לקבל כבוד ובטחון עצמי. הם כבר לא יהיו אותו דבר. חבל שהסרט אינו מוקרן בכל רחבי הארץ. פשוט לא להחמיץ!
שם:בת.גיל:7027/06/2015 17:04:15
7/10
עלילת הסרט דלילה לא משכנעת ,בסגנון הזה היו סרטים עמוקים יותר.אני השתעממתי.
שם:ציפיגיל:6624/06/2015 21:59:54
9/10
סרט פסדו-דוקומנטרי. מרגש. לנו, הישראלים זה ברור שמלמדים על השואה אבל בצרפת לאו דווקא...