הבמאית קתרין ביגלו קנתה את עולמה אצלי עם סרטה "ימים משונים" - סרט אפל, מסוגנן, כתוב ומשוחק היטב, המתרחש במהלך היומיים האחרונים של המילניום השני. הבמאית בת טיפוחיו של הבמאי ג'יימס קמרון (שליחות קטלנית 2, טיטאניק) אכן הוכיחה, כי הפנימה היטב את מה שלימד אותה מורה ורבה, וכי היא מסוגלת ליצור סרט מעניין, להניע היטב מצלמה, להפיק משחק נהדר משחקנים, ולספר סיפור בצורה מרתקת. לכן נמלאתי סקרנות לראות את סרטה החדש, אותו היא משחררת לאחר שתיקה קולנועית ארוכה למדיי.עלילת הסרט, המבוססת על אירועים אמיתיים, מספרת על צוללת סובייטית, הנושאת נשק גרעיני, היוצאת אל עבר חופי ארצות הברית בשיאה של המלחמה הקרה. על הצוללת מופקד אלכסיי ווסטריקוב (הריסון פורד), אשר מונה לתפקידו מינוי פוליטי לאחר שסגנו הנוכחי, מיכאל פולנין (ליאם ניסן), שהיה מפקדה הקודם של הצוללת, הודח בעקבות תרגיל כושל. העימות בין שני המפקדים הנו בלתי נמנע על רקע שרשרת האירועים הפוקדת אותם, במהלכה מתרחשת תקלה חמורה בכור, ושבה הצוללת הופכת להיות פצצה אטומית בפוטנציה, אשר עלולה לגרום לפרוץ מלחמת עולם שלישית. אלכסיי (הריסון פורד) מוכן לשלם את מחיר מותו ומות צוותו, ובלבד שהצוללת לא תיפול לידי ארה"ב, ואילו פולנין (ליאם ניסן) שם בראש מעייניו את שלום צוות הצוללת ראשית כל.
פרסומת
גם בסרטה הנוכחי מפגינה קתרין ביגלו מקצועיות. יש בו את כל המרכיבים הנכונים: שחקנים טובים ומיומנים, צילום נהדר, רעיון מעניין ובימוי מסוגנן היורד לפרטים. אבל איכשהו המרקחה הזו יוצאת תפלה. איכשהו המרכיבים לא מתערבבים היטב, והתוצאה מי ישורנה. האשמה נעוצה, לדעתי, בבימוי עייף ובתסריט משעמם. התסריט אולי עשוי להוות חומר מרתק לספר תיעודי, אולם אינו מספיק לשם יצירת סרט מעניין. הקונפליקטים המועברים בתסריט הנם בעיקר קונפליקטים של אדם מול מכונה, ולא של אדם מול אדם, כמו שמתיימר הסרט להציג. הקונפליקט המעניין היחיד, לדידי, הנו הקונפליקט שבין שני הגיבורים, אשר כמו בסרטיה הקודמים של הבמאית ביגלו, מתחילים את הסרט בשני קצוות מנוגדים, ומתחילים לנוע אט אט זה למול זה, תוך שהם עוברים שינויים עדינים בגישתם הפיקודית והאידיאולוגית.ואולם, הבימוי העייף של הסרט, למרות היותו מקצועי (המחשה חזקה של אווירת הקלאוסטרופוביות בצוללת), נותן אותותיו גם בחומרים המעניינים יותר שבסרט. קו העלילה אינו עובר תהפוכות רבות, ויחסית לאורכו של הסרט (כשעתיים וחצי), מתקבל רושם שקו העלילה הנו שטוח כמו קו הא.ק.ג של אדם מת. פה ושם אמנם מבליחות סצינות מעניינות מאד, ואף דיאלוגים מעניינים, אולם הם חסרי נוכחות דומיננטית של ממש בנוף העלילתי, וכללית מתקבלת תוצאה משמימה ולא מעניינת. הסרט אף נסחף, בנקודות רבות בו, לקיטש אמריקני טיפוסי, דבר הגורע גם משארית הקרדיט המעטה שנשארה לעבודה שמפגינים הבמאית והשחקנים.
ראוי לציון הוא משחקו של הריסון פורד, שבכל יום מצוי הנו שחקן לא מדהים, בלשון המעטה. דווקא נוכח משחקו הפסיבי של ליאם ניסן, מתבלט פורד ביכולתו להמחיש את השינויים העוברים עליו במהלך הסרט, ואת הלבטים שהוא חווה. משחקו הכן והרציני, נטול המניירות, נראה אותנטי ואמין. חבל שהמבטא, אותו הוא ושאר השחקנים מנסים לסגל לעצמם במהלך הסרט, מאומץ ונזנח לסירוגין, ומגביר את הרושם השלילי שנוצר אצל הצופה לגבי הסרט.כן ראויה לציון סצינה סוריאליסטית יפהפייה, המבליחה במהלך הסרט, בה משחקים אנשי הצוללת משחק כדור בלב קרחון. סצינה בודדת ממחישה ביתר שאת עד מה גדולה ההחמצה שסרט זה מהווה, וחבל.לסיכום: רעיון טוב שהולך לאיבוד בים של שיממון, משחק טוב של פורד. 4 בסולם יגאל.
הסרט נע לו די על מי מנוחות. אין יותר מידי עיניין, משחק סביר של ניסם ופורד, ממש לא מעבר.
העלילה לעומת זאת מעניין מותחת ומעניינת למרות שחשיבות כל העסק לא מועברת היטב.
סך הכל ... סרט נחמד לצפיה כסרט דוקומנטרי כסרט קולנועי פחות - הרבה פחות.
K - 19 (עמוד סרט)
הריסון פורד
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות