ג'וי ביקורת סרט

אני אוהב את מוחו הקודח והיצירתי של הבמאי/תסריטאי דייויד או ראסל. אני אוהב עוד יותר את ג'ניפר לורנס, שחקנית בעלת כריזמה מהפנטת עם נוכחות של כוכבת הוליוודית. אני בספק אם יש איזשהו תפקיד שהשחקנית הצעירה הזאת לא מסוגלת לעשות. שני הכשרונות המובילים של הוליווד, שסיפקו לנו את הלהיטים "אופטימיות היא שם המשחק" ו"חלום אמריקאי" חוברים שוב יחד כדי לספר לנו אודות ג'וי - מי שהמציאה את מגב הקסם, הפכה לכוכבת בערוץ הקניות, איבדה כמעט הכל וחזרה בגדול כמנצחת.עלילת הסרט מבוססת על סיפור אמיתי אבל ראסל יוצר עבורנו עולם פנטסטי לחלוטין. זהו עולם אופרות הסבון היומיות שאימה של ג'וי, שסבלה ממערכת יחסים איומה עם אביה, מעדיפה להימלט לתוכן ולשכוח את הצרות הלא פשוטות שהמציאות מכריחה אותה להתמודד איתן. מי שכן מתמודדת עם האם הלא מתפקדת, האבא האלים והשרלטן, הגרוש שחולם להיות זמר, הסבתא שלא מפסיקה לחלום עבור הנכדה, האחות החורגת והקנאית, הילדים וכל מה שמתחולל סביבה, היא ג'וי, שנראה שכל העולם יושב כאבן על ליבה. ג'וי היא בכלל חולמת. היא אוהבת להמציא דברים, לצייר המצאות שישנו את העולם. אין לה ידע טכני, היא אף פעם לא למדה במכללה או באוניברסיטה, אבל מוחה קודח עם שלל רעיונות. לא כאלו שיביאו שלום עולמי אבל כן כאלו שבעזרת 19 דולר ו-99 סנט יעזרו לעקרת הבית המשועממת שיושבת מול ערוץ הקניות לנקות ביתר קלות את הבית. לדאבונה של ג'וי המכשלה העיקרית שתעמוד מולה היא דווקא משפחתה המתוסבכת.כמו באגדות הוליוודיות שום משפחה מעצבנת או אנשי עסקים קטנים ומושחתים לא ימנעו ממנה להגשים את החלום האמריקאי ולהקים אימפריה משלל מוצרים ביתיים שאף אחד לא באמת זקוק להם. ראסל מביים את הסרט בתנופה קולנועית מסחררת ולורנס מספקת כאן עוד הופעה כובשת ודומיננטית, שכבר זיכתה אותה במועמדות לגלובוס הזהב ומי יודע אולי גם במועמדות לאוסקר. עם כל הכבוד ללורנס דווקא הליהוק של שחקניות המשנה הוא ההברקה האמיתית. רוברט דה נירו ובראדלי קופר עושים תפקידים ראויים, השחקן אדגר רמירז נטול כריזמה כהרגלו. איזבלה רוסוליני כמיליונרית לא מבריקה במיוחד המשקיעה בג'וי עושה מטעמים מהדמות. דיאן לאד כסבתא של ג'וי שלא מפסיקה להאמין בנכדה מרגשת וראויה למועמדות לאוסקר. וירג'יניה מאדסן, שבצעירותה היתה פאם פאטאל, מפתיעה כאם הדכאונית שלא מסוגלת להתמודד עם המציאות. הברקות נוספות הן מליסה ריברס המגלמת את אמה ג'ואן ריברס. גם שחקניות אופרות הסבון סוזן לוצ'י ("כל ילדיי"), לורה רייט ("בית חולים כללי", "האור המנחה") דיאנה מיילס ("נוטס לנדינג", "בית חולים כללי"), הופכות לכוכבות אופרות סבון בסדרה שאמא של ג'וי צופה בה באדיקות.כמו באגדות כריסמס אמריקאיות הילדה שנשכחה לבד בבית יוצאת למאבק נגד כל הגורמים המרושעים שמנסים להרוס לה את התכניות לעתיד הורוד שהיא תכננה לעצמה. בדרך היא תתנהל כמו בוקרת בודדה ואף תשלוף רובה באחד מרגעי השיא המשעשעים בסרט. הבעיה המרכזית ב"ג'וי" לא נמצאת בבימוי המקורי והסוחף וגם לא בתסריט שחלקו משעשע וקאמפי וחלקו רציני. נקודת התורפה היא הסיפור עצמו. סיפורה של ג'וי לא באמת מעניין ולא נראה שיש לראסל שום דבר חכם להגיד על מי שהפכה לכוכבת ערוץ המכירות בזכות מגב הקסם, אלילת עקרות הבית וסמל לחלום הקפטיליסטי האמריקאי.