קריד ביקורת סרט

בסרטו השני באורך מלא של הבמאי/תסריטאי ריאן קוגלר מצליח לטעון את הסרט השביעי בסדרת סרטי "רוקי", ברבדים חברתיים ופסיכולוגיים מורכבים שהיו חסרים בכל ששת הסרטים הקודמים, והוא עושה זאת בחוכמה רבה. קוגלר, שסרטו הראשון והמשובח "תחנת פרוטווייל" זיכה אותו בשלל פרסים בפסטיבל סאנדנס ועסק בפשע שנאה על רקע גזעי, ביסס את מעמדו כאחד הקולות הצעירים והמסקרנים ביותר הפועלים כיום בהוליווד. לטובת הפרויקט ההוליוודי הגדול הראשון שלו, הוא גייס את כוכב סרטו הראשון מייקל ב. ג'ורדן לתפקיד הראשי והשניים הופכים את חוויית הצפייה ב"קריד", לאירוע קולנועי יוצא דופן מסוגו בז'אנר סרטי האגרוף.מי שמצפה לראות את רוקי בלבואה חוזר לזירת האגרוף ואת סילבסטר סטאלון שוב פעם נאבק על התואר האלוף עתיד להתאכזב קשות. זה לא הסרט שאתם עומדים לצפות בו. ישנו גיבור חדש וצעיר לסדרת הסרטים וסטאלון נכנס לנעלי המאמן הקשוח. אבל זה לא סרט אגרוף בסיסי כפי שהורגלנו אליו. זה סרט על מערכת יחסים בין אב לבן. חלל ריק נותר בנפשו של אדוניס ג'ונסון שמעולם לא הכיר את אביו המפורסם אפולו קריד שנפטר טרם הולדתו. הריקנות התמלאה באלימות ולא משנה כמה אהבה ותמיכה תעניק לו אמו, בגילומה של פלישיה ראשד שחוזרת לגלם את מארי אן קריד, אדוניס חייב למלא את החלל בדמות האב. הוא מחליט לנטוש את לוס אנג'לס ולנדוד לפילדלפיה. שם חי לו רוקי בלבואה, מנהל מסעדה הנושאת את שמה של אדריאן. רוקי רואה באדוניס הזדמנות שניה, גם לפצות על תחושות האשם בנוגע למותו של אביו של אדוניס, מי שהתחיל כאויב והפך לחבר, אפולו קריד. גם לרוקי יש היסטוריה משפחתית מורכבת: אשתו נפטרה מסרטן, בנו הביולוגי מתנכר לו, והוא חי על זכרונות העבר דרך המסעדה שלו שבה הוא מספר לכל מי שמתעניין על עברו כפי שלמדנו בסרט השישי בסדרה. רוקי זקוק באופן נואש למלא את החלל בליבו וגם לדרך עקיפה לחזור אל זירת האגרוף. שני אנשים זרים שהיסטוריה אלימה מחברת ביניהם, שני גברים שתחושות בדידות וניכור יאחדו ביניהם ויהפכו אותם לסוג של משפחה אלטרנטיבית.מייקל ב. ג'ורדן הוא אחד השחקנים הצעירים המוכשרים ביותר הפועלים בהוליווד. כריזמה של כוכב אין לו אבל מגנטיות של שחקן אופי בסגנון של אוסקר אייזיק בהחלט כן. לעומתו סטאלון מזכיר לנו שוב פעם שהוא מסוגל ליצור דמות אנושית ולרגש. מדהים שכוכב הקולנוע הזה, שלא ידוע בזכות כישורי המשחק שלו, מצליח להפתיע בכל פעם מחדש. הוא ריגש ב"רוקי 6", הרשים במותחן הלא מוערך "קופלנד" ועכשיו הוא מגלם אדם שהשיא כבר מאחוריו. אדם שאיבד הכל ונראה שוויתר על החיים. סטאלון בעיקר נשען על הכריזמה שלו ככוכב קולנוע ממגנט, אך זוהרו הלך ודעך עם השנים. האיש שלא ידוע בצניעותו מפנה את הזירה לשחקן צעיר אבל גונב את ההצגה בתפקיד צנוע ומרגש במיוחד, שעליו הוא מועמד לגלובוס הזהב ולא יפתיע אם גם יזכה באוסקר. אבל הכוכבת האמיתית של הסרט היא האוחזת במצלמה מריס אלברטי. הסגנון הריאליסטי הכאילו תיעודי של הצלמת המתמחה בקולנוע תיעודי מעניק לסרט רובד נוסף ועכשווי. הסרט מתקיים בין מצוקה סוציאלית למצוקה רגשית והמצלמה שלה מתעדת את המציאות בסגנון "סינמה וריטה" שמכה בצופה מהסצנה הראשונה. בין עבודותיה המרשימות אפשר גם למצוא את "המתאבק" של דארן ארונופסקי עם מיקי רוורק ואת הקומדיה הזדונית "אושר" של טוד סולנדז. מלבד האווירה הריאליסטית המרשימה אלברטי צילמה בצורה מבריקה סצנת אגרוף מסחררת ב-One Shot מה שגרם לשחקנים להוכיח שהם באמת יודעים להתאגרף ולא רק מתאימים את עצמם לשוטים קטועים כמו במרבית סרטי האגרוף. רק על התוצאה המרשימה בסצנה הזו היא ראויה למועמדות לאוסקר."קריד" הוא הפתעה ביקורתית וכלכלית שלה אף אחד לא ציפה. ההתרגשות החנוקה מתחילה כבר בסצנה הראשונה בבית המעצר לקטינים ומסתיימת בסצנת הסיום המאופקת על המדרגות המפורסמות המובילות אל המוזיאון לאמנות בפילדלפיה מהסרט הראשון בסדרה, שגרמה לי להיחנק מדמעות. אני לא יודע אם "קריד" יהיה מועמד לפרס היוקרתי או אם יזכה, כפי שקרה לסרט ההוא משנת 1976, אבל הוא מצליח לעמוד כסרט בפני עצמו וגם להמשיך את המורשת בצורה מכובדת שתרגש את המעריצים הנאמנים וגם כאלו שאוהבים דרמות הוליוודיות שלא עושות הנחות לצופים.

משמרת מאוחרת Late shift חדש 2026

צבעי הזמן Colours of Time חדש 2026

Mother Mary Mother Mary חדש 2026

נינו Nino חדש 2026

הדרמה The Drama 2026

הכלה! The Bride 2026

זה עובד? Is This Thing On 2026

השמש זורחת על כולם The Sun Rises on Us All 2026

לבנות מחדש Rebuilding 2026

פיליון Pillion 2026